משלוח חינם - בהזמנת 2 מוצרים ומעלה

חוסר בויטמין D – סיבות, השלכות ודרכי מניעה ופתרונות

מיהן האוכלוסיות בעלות הסיכון הגבוה ביותר למחסור בויטמין D? ואילו מזונות עשירים בויטמין D?

מחסור בויטמין D גורם לירידה ברמת הסידן בגוף ועלול לאורך זמן להוביל לדלדול העצם ולאוסטאופורוזיס.

לויטמין D נודעת חשיבות רבה בשמירה על מאזן המינרלים בגוף. תפקידו הביולוגי העיקרי הוא הגברת הספיגה של סידן וזרחן, הנחוצים למינרליזציה תקינה של העצם ולתקינות של מערכת השרירים.

רופא מקצועי בחלוק לבן מצביע על איור רפואי המשווה עצמות חלשות ונקבוביות (אפקט אוסטאופורוזיס) עם עצמות בריאות וחזקות.

בנוסף, לאחרונה פורסמו מחקרים המצביעים על תפקידו בבקרת הגדילה של תאים בגוף, לרבות דיכוי שגשוגם של תאים סרטניים ושיפור הפעילות של המערכת החיסונית.

המקורות לויטמין D בגופנו הם חשיפה לקרני השמש וצריכת מזונות המספקים לגוף את הויטמין וכך מונעים מאיתנו להגיע למצבים של חוסר בויטמין די (D). מזון שמקורו בחי מספק לגוף ויטמין 3D ומזון שמקורו מן הצומח מספק לגוף ויטמין מסוג D2, שהוא למעשה בעל תוצאה מטאבולית ופעילות פיזיולוגית זהה.

מהן ההשלכות של חוסר בויטמין D?

מחסור בויטמין D בגוף משפיע לרעה על מאזן הסידן והזרחן, ולאורך זמן הוא עלול להוביל לתופעות כגון רככת בילדים (מחלה מטבולית שבה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם), ולגרום לאוסטאופורוזיס, חולשה וכאבי שרירים בקרב מבוגרים. נתוני משרד הבריאות מראים כי קיים חוסר ניכר בויטמין D בקרב אוכלוסיות רבות בישראל, ואוכלוסיות נוספות מצויות בסיכון גבוה לחוסר ויטמין D (הגם שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש).

האוכלוסיות המצויות בסיכון לחוסר ויטמין D הן:

    • קשישים שחלה אצלם ירידה פיזיולוגית בייצור העצמי של ויטמין D בגוף
    • נשים הרות ומיניקות
    • ילדים ומבוגרים הסובלים מהשמנת יתר
    • חולים המרותקים לביתם
    • אנשים בעלי עור כהה – אור כהה חוסם את מרבית הקרינה העל-סגולה המספקת לנו ויטמין די
    • חולים במחלות כליה, כבד ומעי בעלי כושר ספיגה ירוד או תת-ספיגה
    • אנשים הנוטלים תרופות שונות, מקבוצות הסטרואידים, תכשירים אנטי-רטרווירליים, תרופות נגד אפילפסיה
    • חולים באוסטיאופורוזיס

צריכת ויטמין D כבר מלידה – הימנעות מוקדמת מחוסר בויטמין D

על פי המלצות משרד הבריאות, יש להתחיל במתן ויטמין D3 לכל התינוקות, כבר מיום היוולדם ועד תום שנת חייהם הראשונה, וזאת ללא כל קשר לסוג המזון שהם צורכים.

לבוגרים, הקצובה היומית המומלצת לוויטמין די היא 800-400 יחב"ל לאנשים מתחת לגיל 50 ו-1,000-800 יחב"ל לאנשים שגילם למעלה מ-50.

בכדי לספק לגוף את הקצובה הדרושה, מומלץ לצרוך מזונות המכילים ויטמין D, כגון חלמון ביצה, כבד, דגים שמנים או שמן דגים, חלב 3%.

יש לזכור כי ויטמין D נמנה על קבוצת הויטמינים המסיסים בשומן, ופירושו של דבר שכדי לאפשר את ספיגתו בגוף באופן מיטבי – כדאי לצרוך אותו בנוכחות שומן, וזאת כדי לא להגיע למצב שבו נסבול מחוסר בויטמין די.

להשלמת הקצובה היומית המומלצת, ניתן לצרוך באמצעות תוסף תזונה ובהתאם להנחיות הרפואיות. זאת ועוד, לצריכת התוסף נודעת יעילות טיפולית מוכחת, הכוללת שיפור במאזן הסידן בגוף, עלייה בצפיפות העצם ושיפור בתפקוד השרירים והפחתה בשיעור הנפילות בקשישים.

ויטמין D במזון

על אנשים מבוגרים וכאלה שאינם נחשפים הרבה לשמש לצרוך יותר מזונות עשירים בויטמין D , כגון חלב 3%, שמנת, חלמון ביצה, כבד, חמאה , בשמן דגים ובדגים שמנים (טונה, מקרל ,סלמון וסרדינים).+

הדור החדש של הסידן

במידה ואינך צורך את מינון הסידן היומי המומלץ ע"י משרד הבריאות, חשוב לדבר על כך עם רופא המשפחה שלך או עם תזונאי ולבחון את הצורך בהשלמת תזונתית באמצעות תוסף.

DENSITY הוא תוסף סידן אמורפי מהדור החדש, אשר הוכח קלינית כי הוא נספג בגוף פי 2 עד פי 4.6 יותר מקלציום קרבונט גבישי.

מוקד שירות הלקוחות שלנו ישמח לתת לך מידע נוסף.

פנו אלינו עוד היום לפרטים נוספים בטלפון:1-700-70-9524

 

 

ויטמין D ותפקידו במערכת החיסון והעצמות

ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן המגיע בשני סוגים עיקריים: ויטמין D2 (ארגוקלציפרול) המגיע ממקורות צמחיים וויטמין D3 (כולקלציפרול) המיוצר בעור כתוצאה מחשיפה לשמש ונמצא במזונות מהחי. הגוף שלנו זקוק לויטמין D על מנת לספוג סידן ופוספט, מינרלים חיוניים לבניית ותחזוקת העצמות.

חוסר סידן בגוף – איך להימנע ממנו? צריכה מספקת של ויטמין D היא המפתח למניעת המחסור הזה, כיוון שללא ויטמין D הגוף אינו מסוגל לספוג סידן ביעילות.

מעבר לתפקידו בבריאות העצמות, ויטמין D משחק תפקיד מפתח בתפקוד המערכת החיסונית. הוא משפיע על פעילות תאי מערכת החיסון ומסייע בהסדרת תגובות חיסוניות. צריכה מספקת של ויטמין D עשויה לתרום להפחתת הסיכון למחלות זיהומיות ולתמוך בבריאות כללית. 

שילוב של ויטמין D עם סידן, כדוגמת סידן אמורפי בטכנולוגיה מתקדמת, עשוי לספק תמיכה אופטימלית בבריאות העצם. טכנולוגיית הננו-אמורפי מאפשרת ספיגה מוגברת של המינרלים החיוניים האלה בגוף.


מסר זה לא נבדק על-ידי משרד הבריאות. מוצר זה איננו תרופה ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.


גורמי סיכון למחסור בוויטמין D בישראל ובעולם

גורמי סיכון למחסור בוויטמין D בישראל ובעולם מחסור בויטמין D הפך לתופעה נפוצה בעולם המודרני, גם במדינות שטופות שמש כמו ישראל. הגורמים העיקריים לכך כוללים:

  • סגנון חיים מודרני – שעות ארוכות בתוך מבנים וחשיפה מוגבלת לשמש
  • גיל – אנשים מבוגרים מייצרים פחות ויטמין D בעור
  • גוון עור – בעלי עור כהה זקוקים ליותר חשיפה לשמש כדי לייצר אותה כמות של ויטמין D
  • תזונה מוגבלת – דיאטות דלות במזונות עשירים בויטמין D
  • שימוש נרחב במסנני קרינה המונעים ייצור ויטמין D בעור
  • מצבים רפואיים מסוימים המשפיעים על ספיגת שומנים בגוף

גם בישראל, למרות מזג האוויר השמשי, רבים סובלים ממחסור בויטמין הזה בעקבות חשיפה מוגבלת לשמש והימנעות ממנה מחשש לנזקי קרינה. מהן ההשלכות של חוסר בויטמין D על הבריאות? המחסור עלול להוביל לבעיות בריאותיות משמעותיות המשפיעות על איכות החיים והרווחה הכללית.


תסמינים שיכולים לרמוז על חוסר בוויטמין D

חוסר בויטמין D עשוי להתבטא במגוון תסמינים, שלעתים קרובות מיוחסים בטעות לבעיות אחרות:

תסמין כיצד מתבטא
עייפות ותשישות תחושת עייפות מתמדת גם לאחר מנוחה מספקת
חולשת שרירים קושי בביצוע פעילויות יומיומיות וכאבי שרירים
כאבי מפרקים כאבים במפרקים ללא סיבה ברורה
שינויים במצב הרוח נטייה לדיכאון, בעיקר בתקופת החורף
ירידה בחוסן החיסוני הצטננויות ומחלות תכופות יותר
   


חשוב לציין כי תסמינים אלו יכולים להיות קשורים גם למצבים רפואיים אחרים, ולכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי.


מקורות טבעיים לוויטמין D – שמש ותזונה

השמש היא המקור הטבעי והיעיל ביותר לויטמין D. חשיפה של 10-30 דקות לשמש, 2-3 פעמים בשבוע, בשעות הבוקר או אחר הצהריים המאוחרות, מספיקה בדרך כלל לייצור כמות מספקת של ויטמין D. חשוב לחשוף חלקי גוף כמו ידיים, פנים ורגליים, אך תמיד בצורה מאוזנת המונעת נזקי שמש.


בתזונה, תוכלו למצוא ויטמין D במקורות הבאים:

  • דגים שמנים כמו סלמון, טונה ומקרל
  • כבד
  • חלמון ביצה
  • פטריות שנחשפו לאור שמש
  • מזונות מועשרים כמו חלב, מיצי פירות ודגני בוקר


שילוב של חשיפה מבוקרת לשמש ותזונה עשירה בויטמין D מספקים את הבסיס הטוב ביותר לרמות אופטימליות. עם זאת במקרים רבים, תוספי תזונה איכותיים נדרשים להשלמת החסר.


בטיחות בשימוש בתוספי ויטמין D – מה חשוב לדעת

המינון היומי המומלץ של ויטמין D משתנה בהתאם לגיל, מצב בריאותי וגורמי סיכון. באופן כללי, מבוגרים זקוקים ל-600-800 יחידות בינלאומיות (IU) ביום, כאשר מבוגרים מעל גיל 70 עשויים להזדקק ליותר. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לגבי המינון המתאים לצרכים האישיים.


יש לשים לב לאינטראקציות אפשריות עם תרופות מסוימות, במיוחד תרופות לטיפול בלחץ דם, כולסטרול וסטרואידים. צריכת יתר של ויטמין D (מעל 4,000 IU ליום לאורך זמן) עלולה לגרום להרעלה המתבטאת בבחילות, הקאות, חולשה וסימפטומים אחרים.


בבחירת תוסף, יש לחפש מוצרים איכותיים עם ספיגה מוגברת, כמו מוצרי אמורפיקיור שמשלבים טכנולוגיית ננו-אמורפי המסייעת בספיגה יעילה של מינרלים חיוניים בגוף. מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות לניטור רמות ויטמין D בגוף.


שאלות ותשובות נפוצות

מה ההבדל בין ויטמין D2 לויטמין D3?

ויטמין D2 (ארגוקלציפרול) מגיע ממקורות צמחיים, בעוד ויטמין D3 (כולקלציפרול) מיוצר בעור בעקבות חשיפה לשמש ונמצא במקורות מהחי. מחקרים מראים כי ויטמין D3 נספג טוב יותר בגוף ויעיל יותר בהעלאת רמות ויטמין D בדם, ולכן הוא המועדף ברוב תוספי התזונה.


איך אפשר לבדוק רמות ויטמין D בגוף?

הדרך היעילה ביותר לבדוק רמות ויטמין D היא באמצעות בדיקת דם פשוטה הבודקת את רמת 25-הידרוקסי ויטמין D בדם. רופא המשפחה יכול להפנות לבדיקה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון או תסמינים המעידים על חוסר. רמות תקינות נעות בין 30-50 ננוגרם למיליליטר.


האם נטילת ויטמין D יכולה לגרום לתופעות לוואי?

בדרך כלל, נטילת ויטמין D במינון המומלץ אינה גורמת לתופעות לוואי. עם זאת, צריכת יתר לאורך זמן עלולה להוביל לתופעות לוואי כמו בחילות, הקאות, חולשה, אבני כליות וסימפטומים אחרים הקשורים ברמות גבוהות של סידן בדם. חשוב להקפיד על המינון המומלץ ולהתייעץ עם איש מקצוע רפואי.


האם ילדים ותינוקות צריכים תוספת של ויטמין D?

כן, ילדים ותינוקות זקוקים לויטמין D לצמיחה ולהתפתחות תקינה של העצמות. תינוקות יונקים מומלץ לתת תוסף של 400 יחידות בינלאומיות (IU) מהלידה עד גיל שנה. ילדים מגיל שנה ומעלה זקוקים ל-600 יחידות בינלאומיות ביום. חשוב להתייעץ עם רופא הילדים לגבי המינון המדויק המתאים לילדכם.

לסיכום, ויטמין D הוא מרכיב חיוני בבריאות הכללית, במיוחד לבריאות העצמות והמערכת החיסונית. שילוב של חשיפה מבוקרת לשמש, תזונה מאוזנת ובמידת הצורך תוספי תזונה איכותיים כמו מוצרי חוסר סידן בגוף יכולים לסייע בשמירה על רמות תקינות. מומלץ לבדוק את רמות ויטמין D באופן תקופתי ולהתאים את הצריכה בהתאם להמלצות רפואיות אישיות.

 

ראה גם:

המוצר:

שתפו:

Facebook
Twitter
LinkedIn

למידע נוסף ולהזמנות צרו קשר:

מאמרים נוספים

כאבים בברך בכיפוף - מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

כאבים בברך בכיפוף – מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

שבר תלישה – מהו, מי נמצא בסיכון, ומה צפוי בהחלמה

מנופאוזה מוקדמת - גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

מנופאוזה מוקדמת – גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40? המדריך לבחירה נכונה

ספיגת ויטמין D: למה לפעמים התוסף לא עובד ומה זה אומר על הסידן שלכם

ויטמין D וספיגת סידן – איך זה באמת עובד ומה האפשרויות כשהספיגה לא טובה

ויטמין K2: הוויטמין שמכוון את הסידן לעצם ומונע ממנו להצטבר בעורקים

ויטמין K2 ותפקידו בבריאות העצם וכלי הדם

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

דילוג לתוכן