סידן נחשב לאחד המינרלים החשובים ביותר בגוף האדם לשמירה על מסת עצם ובריאות כללית. צריכה בלתי-מספקת של סידן יכולה לגרום לאוסטאופורוזיס וספיגת סידן לא מספקת.
כיום, רוב המבוגרים מגיעים לצריכת הסידן היומית שלהם באמצעות תוספי מזון.
חוקרי אוניברסיטת בן גוריון בנגב (BGU), פיתחו טכנולוגיה ייחודית המייצבת קלציום קרבונט אמורפי (ACC), אשר מספק שיעורי ספיגה ושימור ביולוגיים גבוהים משמעותית ממקורות סידן אחרים המשמשים כתוספי סידן. מחקר זה פורסם בכתבי העת המדעיים "Nanotech Now" ו-"Science Daily".
למאמר מתוך כתב העת המדעי "Nanotechnology Now"
למאמר מתוך כתב העת המדעי "Science Daily"
מה מעכב ספיגת סידן בגוף?
יש לנו חדשות בשבילך…
לא כל הסידן שאנו צורכים באמצעות המזון, נספג במערכת העיכול. אדם ממוצע סופג רק כ-30% מהסידן שבמזון, אך מספר זה משתנה בהתאם לסוג המזון. גורמים המשפיעים גם הם על ספיגת הסידן מהמזון, למשל:
- כמות הסידן: ככל שכמות הסידן הנצרכת עולה – יעילות ספיגתו פוחתת.
- גיל: ספיגת הסידן יכולה להגיע גם ל-60% בקרב פעוטות וילדים קטנים, הזקוקים לכמויות גדולות של סידן לבניית העצם. ספיגת הסידן יורדת לטווח של 20%-15% בבגרות, וממשיכה לצנוח עם הגיל.
- אי צריכה מספקת של ויטמין D: ויטמין זה, הנצרך באמצעות המזון או/ו חשיפה לשמש – משפר את יעילות ספיגת הסידן בגוף.
- מרכיבים במזון: חומצה אוקסאלית וחומצה פיטית, הנמצאות במספר מזונות, נקשרות לסידן ועשויות לעכב את ספיגתו. מזונות אלה כוללים תרד, בטטות, שעועית, ודגנים מלאים העשירים בסיבים תזונתיים, אגוזים, זרעים, וסויה. האפקט של אותם מזונות על ספיגת הסידן משתנה בין אדם לאדם.
מהם הגורמים המשפיעים על הפרשת הסידן בשתן, בצואה ובזיעה?
- נתרן: צריכה גבוהה של נתרן מגבירה הפרשת סידן בשתן.
- חלבונים: צריכה גבוהה של חלבונים מגבירה את הפרשת הסידן בשתן. יחד עם זאת, מחקרים חדשים מראים שבמקביל לכך, צריכת החלבון גם מעלה את ספיגת הסידן במעי, ולכן קשה לדעת את השפעתה על מאזן הסידן הכללי בגוף.
- קפאין: הקפאין שנמצא בקפה ובתה יכול להגביר בצורה מועטה את הפרשת הסידן מהגוף ולהקטין את הספיגה. כוס קפה אחת יכולה לגרום לאיבוד של כ- 3-2 מ”ג סידן.
- אלכוהול: עשוי להפחית את ספיגת הסידן בגוף ולגרום לעיכוב פעילות אנזימים בכבד. כמות האלכוהול הדרושה על מנת להשפיע על מאזן הסידן בגוף אינה ידועה.
- פירות וירקות: חומצות מטאבוליות שמופקות בגוף בעקבות דיאטה עשירה בחלבון ודגנים, מגבירות את הפרשת הסידן. צריכת פירות וירקות מביאה לסתירה של אותן חומצות – כך שהפרשת הסידן פוחתת. יחד עם זאת, לא ברור אם צריכה מוגברת של פירות וירקות יכולה להשפיע על צפיפות העצם.
איך לשפר ספיגת סידן? הדור החדש של הסידן
במידה ואינך צורך את מינון הסידן היומי המומלץ ע”י משרד הבריאות, חשוב לדבר על כך עם רופא המשפחה שלך או תזונאי ולבחון את הצורך בהשלמת תזונתית באמצעות תוסף.
DENSITY, הינו תוסף סידן אמורפי מהדור החדש , אשר הוכח קלינית שנספג פי 2 עד פי 4.6 יותר מקלציום קרבונט גבישי מוקד שירות הלקוחות שלנו ישמח לתת לך מידע נוסף.

תפקידו של ויטמין D בספיגת הסידן
ויטמין D ממלא תפקיד מכריע בתהליך ספיגת הסידן במעי. הוא מפעיל חלבונים מיוחדים הנקראים נשאי סידן, המאפשרים למינרל לעבור דרך דופן המעי אל מחזור הדם. ללא כמות מספקת של ויטמין D, הגוף יכול לספוג רק כ-10-15% מהסידן במזון, לעומת 30-40% בנוכחות רמות תקינות של הויטמין.
המקורות העיקריים לויטמין D הם חשיפה לאור שמש (כאשר קרני UVB פוגעות בעור) ותזונה. מזונות עשירים בויטמין D כוללים דגים שמנים, ביצים וחלב מועשר. עם זאת, גורמים רבים משפיעים על רמות ויטמין D בגוף:
- גיל – ככל שמתבגרים, העור מייצר פחות ויטמין D
- עונתיות – בחורף קרני השמש חלשות יותר, במיוחד באזורים צפוניים
- שימוש בקרם הגנה – מקטין את ייצור הויטמין בעור
- צבע עור כהה – מקטין את יעילות ייצור הויטמין
לשיפור רמות ויטמין D ובעקבותיו ספיגת הסידן, מומלץ להיחשף לשמש באופן מבוקר (10-15 דקות, 3-4 פעמים בשבוע), לצרוך מזונות עשירים בויטמין D, ובמקרים מסוימים לשקול תוספי תזונה בהתייעצות עם איש מקצוע. בבחירת תוסף סידן, חשוב לבחון את היתרונות של סידן אמורפי, המתאפיין ביכולת ספיגה משופרת ובתאימות גבוהה יותר למערכת העיכול בהשוואה לצורות סידן מסורתיות אחרות.
אינטראקציות בין תרופות ותוספי תזונה לספיגת סידן
כדי להבין מה מעכב ספיגת סידן בגוף, חשוב להכיר את ההשפעות של תרופות מסוימות ותוספי תזונה על תהליך זה. תרופות מסוימות ותוספי תזונה עלולים להשפיע משמעותית על יכולת הגוף לספוג סידן. הכרת האינטראקציות האלה היא חיונית במיוחד למי שנוטל תרופות באופן קבוע:
- סטרואידים: שימוש ממושך מפחית ספיגת סידן במעי ומגביר את הפרשתו בכליות
- תרופות לחומצת יתר: משנות את רמת החומציות בקיבה ועלולות להפריע לפירוק תוספי סידן
- משתנים: חלקם מגבירים איבוד סידן בשתן, בעוד אחרים דווקא מפחיתים אותו
- תוספי מינרלים: מינרלים כמו ברזל, אבץ ומגנזיום מתחרים עם הסידן על אותם נשאים במעי
לאופטימיזציה של ספיגת הסידן בנוכחות תרופות, מומלץ להפריד בין נטילת תוספי סידן לבין תרופות בהפרש של לפחות שעתיים. במקרה של תוספי מינרלים אחרים, עדיף לקחת סידן בארוחות ומינרלים אחרים בין הארוחות.
השפעת הקפאין והאלכוהול על רמות הסידן בגוף
קפאין ואלכוהול, שני חומרים נפוצים בתזונה המערבית, משפיעים באופן משמעותי על מאזן הסידן בגוף. הקפאין מגביר את הפרשת הסידן בשתן – מחקרים מראים שכל 100 מ"ג קפאין (כוס קפה בינונית) גורמים לאיבוד של כ-6 מ"ג סידן. צריכה של מעל 300 מ"ג קפאין ביום עלולה ליצור מאזן סידן שלילי אם לא מקפידים על צריכה מספקת של המינרל.
אלכוהול, מצדו, פוגע בספיגת הסידן במעי באמצעות עיכוב האנזימים המעורבים בתהליך. בנוסף, הוא מפריע לתפקוד תקין של הכליות ומשנה את מטבוליזם ויטמין D, מה שמקטין עוד יותר את זמינות הסידן. מחקרים עדכניים קושרים צריכת אלכוהול מוגברת לירידה בצפיפות העצם ולסיכון מוגבר לשברים.
להפחתת ההשפעה השלילית, מומלץ להגביל צריכת קפאין ל-1-2 כוסות קפה ביום ולהקפיד על צריכת אלכוהול מתונה, אם בכלל.
גורמים רפואיים שעלולים להפריע לספיגת סידן
מצבים רפואיים מסוימים משפיעים באופן ישיר על יכולת הגוף לספוג ולנצל סידן:
- מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס פוגעות בשטח הפנים של המעי הדק, שם מתרחשת עיקר ספיגת הסידן
- הפרעות בבלוטת התריס משבשות את המטבוליזם של סידן, במיוחד פעילות יתר של הבלוטה
- אי-סבילות ללקטוז מובילה להימנעות ממוצרי חלב, שהם מקור עיקרי לסידן בתזונה המערבית
- ניתוחים בריאטריים, במיוחד מעקפים, מקטינים את שטח המעי הזמין לספיגת סידן וויטמינים
במקרים האלה, חשוב במיוחד להתייעץ עם איש מקצוע לגבי תוספים מתאימים ותזונה מותאמת אישית לשיפור מאזן הסידן.
טיפים לשיפור הספיגה היומית של סידן בתפריט
- שלבו מזונות עשירים בסידן בכל ארוחה לאורך היום במקום בארוחה אחת גדולה
- צרכו מזונות עשירים בסידן יחד עם מקורות ויטמין D להגברת הספיגה
- הפחיתו צריכת מזונות עשירים בחומצה פיטית (כמו דגנים מלאים) וחומצה אוקסלית (כמו תרד) בסמוך לארוחות עשירות בסידן
- שלבו פעילות גופנית נושאת משקל באופן קבוע לשיפור ניצולת הסידן בעצמות
- הימנעו משתיית משקאות המכילים קפאין או אלכוהול בסמוך לארוחות עשירות בסידן
ההבדלים בין מקורות סידן מהתזונה לבין תוספים
סידן ממקורות תזונתיים נחשב לבעל זמינות ביולוגית גבוהה יותר בהשוואה לרוב התוספים. מוצרי חלב, דגים עם עצמות רכות וירקות ירוקים מספקים סידן הנספג בצורה יעילה. עם זאת, במקרים של צריכה תזונתית מוגבלת, תוספים הופכים לחיוניים.
בין תוספי הסידן קיימים הבדלים משמעותיים: סידן קרבונט מכיל אחוז גבוה של סידן אלמנטרי (40%) אך דורש סביבה חומצית לספיגה, בעוד סידן ציטראט מכיל פחות סידן אלמנטרי (21%) אך נספג גם בסביבה פחות חומצית.
אמורפיקיור מציעה פיתוח ייחודי של סידן אמורפי בגודל ננומטרי, המאפשר ספיגה מוגברת גם בתנאים פחות אופטימליים. המבנה האמורפי, בניגוד למבנה הגבישי של סידן רגיל, תורם ליעילות גבוהה יותר בספיגה.
*מסר זה לא נבדק על-ידי משרד הבריאות. מוצר זה איננו תרופה ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.
שאלות ותשובות
האם כדאי לקחת סידן בבוקר או בערב לשיפור הספיגה?
אין הבדל בין בוקר לערב. חלקו למנות של עד 500 מ"ג וקחו עם ארוחות – נוכחות מזון מגבירה את חומצת הקיבה ומשפרת ספיגה.
אילו מזונות עלולים להפחית את יעילות הסידן בגוף?
דגנים מלאים, קטניות, תרד, סלק, שוקולד ומזונות עשירים בנתרן מפחיתים ספיגת סידן. צריכה מוגברת של חלבון מן החי מגבירה הפרשת סידן בשתן.
האם פעילות גופנית משפיעה על ספיגת סידן?
פעילות נושאת משקל כמו הליכה, ריצה ואימוני התנגדות מגבירה בניית עצם וניצולת סידן. מומלצת פעילות קבועה 30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע.
האם יש הבדל בספיגה בין סידן אמורפי לסידן קרבונט?
סידן אמורפי בעל מבנה ננומטרי לא-גבישי נספג טוב יותר בחומציות נמוכה. סידן קרבונט דורש סביבה חומצית. אמורפי מתאים יותר למבוגרים.
ראה גם:
חוסר בויטמין D – סיבות, השלכות ודרכי מניעה ופתרונות
שבר בקרסול – תסמינים וטיפול


