משלוח חינם - בהזמנת 2 מוצרים ומעלה
רמת הסידן בדם נמצאת תחת בקרה כמותית הדוקה ולכן אינה משתנה ולפיכך בדיקות דם לבדן אינן משקפות את תמונת מצב הסידן בגופנו (יש לבצע בדיקת צפיפות עצם). במידה והאדם מפחית את רמת צריכת הסידן, מהווה רקמת העצם מאגר ומקור לסידן בדם, בעצם ובנוזל הבין תאי.
99% אחוזי הסידן האחרים שבגופנו נמצאים בעצמות ובשיניים, ומשמשים לשמירה ותמיכה במבנה ובפונקציונליות. יש להבין, כי עצמות גופנו נמצאות תמיד בתהליך של בנייה ופירוק הנובע מספיגה ודלדול מינרל הסידן. בנטרול מקרים יוצאי דופן, היחס שבין קצב הבנייה לבין קצב פירוק העצם תלוי בגיל האדם. כך למשל, קצב בניית העצם גבוה מקצב פירוקהb בקרב ילדים ובני נוער, ולעומת זאת, בסביבות גיל המעבר, ובעיקר אצל נשים, מתהפכות היוצרות, וקצב פירוק העצם גובר על קצב בנייתה.
כאשר האדם נכנס למצב של מחסור בסידן, גדל הסיכון למחלת השלד הרב מערכתית: האוסטאופורוזיס, אשר משמעותה היא, כי מלבד סבל וכאבי עצמות, גובר הסיכון להתרחשותם של שברים. מקרים מתונים יותר של מחסור בסידן עלולים להוביל לתופעות לוואי כגון התכווצויות שרירים, כאבי פרקים, דפיקות לב (פלפיטציות), רמות כולסטרול גבוהות, דופק איטי, נדודי שינה, גדילה בלתי תקינה, עצבנות יתר, ציפורניים שבירות, אקזמה, חוסר תחושה או דקירות קלות בזרועות ו/או ברגליים.
כפי שהסברנו קודם לכן, חוסר עתיד להוביל לשורה ארוכה של בעיות פיזיות, ולפיכך, במטרה לשמור על רמות הסידן הנחוצות לגופנו, עולה הצורך בהקפדה על התנהלות תזונתית נאותה. יחד עם זאת, יש לדעת כי רמת הסידן בגוף תלויה לא רק במידת הימצאותו במאכלים, אלא גם במידת הספיגה שלו המושפעת בין היתר מגילו.
גורם נוסף העתיד להשפיע על רמת הסידן בגוף האדם היא רמת הויטמין D הנמצאת בגופו: מחסור בויטמין D מגדיל הפוטנציאל למחסור סידן בגוף ובעצמות. המקור הטוב ביותר לצריכת ויטמין D היא השמש, ולכן מומלץ להיחשף אליה בצורה מבוקרת במקרה של מחסור. יתר על כן, ככל שהאדם מתבגר, כך גדל הסיכוי למחסור סידן עקב הפחתה ביכולת הספיגה של הגוף.
דרך נוספת למנוע חוסר סידן בגוף היא להיות ערניים בכל הנוגע לכמות המלח אותה אנו צורכים: עודף מלח בתזונה מוביל להפרשת מוגברת של סידן ונתרן בשתן. זאת ועוד, כמות גדולה מדי של חלבון מן החי פוגעת גם היא במשק הסידן בגוף באמצעות הפרשה מוגברת בשתן.
הקפדה על מאכלים עשירים בסידן כדוגמת מוצרי חלב וסויה, טחינה משומשום מלא, שקדים, כרוב, תרד, ברוקולי, קטניות שונות, פפאיה, תאנים מיובשות, אשכוליות ועוד – עתידה להגדיל הסיכויים למאגר סידן רחב יותר בגופך.
חוסר סידן בגוף מתבטא בסופו של דבר בחוסר סידן בעצמות. במילים אחרות, לחוסר סידן תופעות לוואי המתבטאות בדלדול העצם. כידוע, אוסטאופורוזיס, דופק איטי, התכווצויות ועוד מגוון תוצרים של מחסור בסידן הנובעים בין היתר מחוסר סידן בעצמות, פוגעים באיכות חיינו ואף מהווים סיכון ממשי. במצב בו התזונה או הספיגה של הסידן לא מתיישבות בקנה אחד עם צרכי הגוף, או במצב של הפרשה מוגברת בשתן, מומלץ לקחת אחריות ולהשלים את החסר.
קיימים כיום תוספי תזונה שנועדו בדיוק למטרה זו: השלמת חוסרי סידן. כיום, נחלק שוק תוספי הסידן לשניים: סידן גבישי וסידן אמורפי (בעל חלקיקים קטנים). עד לפני מספר שנים, היו כל תוספי הסידן היו גבישיים. מידת ספיגתם, בגלל המבנה הגבישי שלהם, הייתה נמוכה יחסית לסידן האמורפי ועמדה על כ-30% בלבד.
עקב שינויים הורמונליים, נשים בגיל המעבר (40 ומעלה), מהוות את אוכלוסיית הסיכון הגדולה ביותר למחלת האוסטאופורוזיס. יחד עם זאת, יש לשים לב לכמות הסידן גם בקרב ילדים, נערים ונערות בגיל ההתבגרות, כיוון שחוסר עלול לגרום לבעיות גדילה, הפרעות שינה, עצבנות ועוד.
אוכלוסיות סיכון נוספות הן ספורטאים ואנשים בעלי שגרת אימונים פיזיים ומאמצים גופניים (חיילים, רקדנים וכ'ו). במקרים אלו, גובר הסיכוי לשברי מאמץ עקב חולשת העצם (עוד על חשיבות הסידן בתרומה למניעת שברי מאמץ תוכלו לקרוא כאן).
במילים אחרות, מומלץ להישאר עם היד על הדופק בכל הקשור לרמות הסידן שבגופנו, ואם איננו צורכים די סידן מהמזון, מומלץ להיעזר בדנסיטי הסידן האמורפי עקב יכולת ספיגתו.
נשים בגיל המעבר בעלות סיכוי גבוה למחסור בסידן ביחס לגברים
לפני מספר שנים גילה חקלאי ישראלי, אשר גידל סרטנים כחולים למטרות נוי, צורה נוספת של סידן: הסידן האמורפי. הכל התחיל כאשר הוא הבחין בכך שלמרות שהסרטנים הכחולים חיים במים מתוקים הדלים בסידן, הם מצליחים לבנות שריון חדש תוך שלושה עד ארבעה ימים, וזאת לעומת הסרטנים האחרים, החיים במים מלוחים ועשירים בסידן, אשר להם לוקח כשלושה שבועות.
עד מהרה מצאו חוקרים כי הסיבה לתופעה זו היא הצורה הייחודית של הסידן (אמורפי). במילים אחרות, מבנהו של הסידן (חלקיקים קטנים), מייעל את תהליך ספיגת הסידן בגוף וממקסם אותו. מחקר השוואתי בין שני סוגי הסידן, הוכיח כי בניית עצם באמצעות סידן אמורפי יעילה ב-34% יותר מאשר הסידן הגבישי. גם בפרמטר של חוזק העצמות נמצא יתרון משמעותי לסידן האמורפי, ועל כן זוהי האופציה המומלצת והיעילה ביותר להשלמת ערכי הסידן.
זיהוי מוקדם של חוסר סידן יכול למנוע נזקים משמעותיים בטווח הארוך. בין התסמינים הראשונים ניתן לזהות התכווצויות שרירים, במיוחד בזמן מנוחה או בשעות הלילה. תחושת נימול ועקצוץ בידיים וברגליים, קשיי שינה ועייפות כללית עלולים גם הם להעיד על רמות נמוכות של סידן בגוף.
סימנים חיצוניים כמו ציפורניים שבירות, שיער דליל וחלש, ושיניים רגישות יכולים לשמש כאינדיקציה נוספת. במקרים מתקדמים יותר, חוסר סידן עלול להתבטא בכאבי גב תחתון, ירידה בצפיפות העצם ונטייה מוגברת לשברים.
מספר גורמים עלולים להוביל לחוסר בסידן. תזונה דלת סידן או צריכה מוגברת של מזונות המפריעים לספיגתו, כמו מזונות עשירים בפיטאטים ואוקסלטים, פוגעת ברמות הסידן. צריכה מוגזמת של קפאין, מלח ואלכוהול מגבירה הפרשת סידן בשתן.
שינויים הורמונליים, במיוחד ירידה באסטרוגן בתקופת גיל המעבר, ובעיות בבלוטת התריס ויותרת התריס משפיעים על ספיגת סידן. חוסר חשיפה לשמש המשפיע על ויטמין D, עישון ופעילות גופנית מופרזת פוגעים ברמות הסידן. תרופות מסוימות כמו סטרואידים, תרופות נגד אפילפסיה ומשתנים עלולות לפגוע במאזן הסידן.
העצמות משמשות כמאגר הסידן העיקרי בגוף, ומחסור מתמשך בסידן מוביל לדלדולן. הגוף נוטה "לשאוב" סידן מהעצמות כאשר רמות הסידן בדם נמוכות, מה שמחליש אותן ומגביר את הסיכון לשברים. התהליך הזה מואץ בתקופות מסוימות בחיים, במיוחד בגיל המעבר אצל נשים, ועלול להוביל להתפתחות אוסטאופורוזיס.
גם השיניים מושפעות ממחסור בסידן, כיוון שהמינרל חיוני לשמירה על חוזק האמייל ובריאות העצם התומכת בשיניים. חוסר סידן עלול להגביר את הסיכון לעששת, רגישות יתר ומחלות חניכיים.
בקרב ילדים ובני נוער, שגופם עדיין בהתפתחות, חוסר סידן עלול להשפיע על תהליכי בניית העצם ולהוביל לפגיעה ארוכת טווח בהתפתחות תקינה. הטכנולוגיה החדשנית של אמורפיקיור, המציעה סידן קרבונט אמורפי, מאפשרת ספיגה מוגברת של סידן בגוף ותומכת בתהליכי המינרליזציה התקינים של העצם.
מומלץ לשלב מזונות עשירים בוויטמין D, כמו דגים שמנים, ביצים ומזונות מועשרים, המסייעים בספיגת הסידן. לעומת זאת, כדאי להגביל צריכת משקאות המכילים קפאין, אלכוהול ומזון עשיר בנתרן, העלולים להפחית את ספיגת הסידן או להגביר את הפרשתו.
למידע נוסף על מזונות עשירים בסידן, גלו את 39 מזונות עשירים בסידן שכדאי להכיר.
צרכי הסידן משתנים לאורך החיים ובין קבוצות אוכלוסייה שונות. ילדים ומתבגרים זקוקים לכמויות גבוהות של סידן לתמיכה בגדילה ובניית העצם. חוסר סידן בגילאים האלה עלול לפגוע בהתפתחות השלד ולהגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס בעתיד.
נשים בהריון והנקה זקוקות לתוספת סידן לתמיכה בהתפתחות העצמות והשיניים של העובר והתינוק. מחסור בסידן בתקופות האלה עלול להשפיע גם על האם (כגון אובדן צפיפות עצם) וגם על התינוק המתפתח.
בגיל המעבר, נשים חוות ירידה ברמות האסטרוגן המאיצה את אובדן מסת העצם. בתקופה הזאת חשוב במיוחד להקפיד על צריכה מספקת של סידן, בשילוב עם ויטמין D ופעילות גופנית נושאת משקל.
בכל הקבוצות שציינו, כאשר התזונה אינה מספקת את כמות הסידן המומלצת, תוספי סידן איכותיים כמו אלה המוצעים על ידי אמורפיקיור עשויים להיות פתרון יעיל להשלמת החוסר.
שקלו נטילת תוספי סידן אם קשה לספק את צרכי הסידן דרך המזון בלבד, במיוחד אם אתם צמחונים, טבעונים, נשים לאחר גיל המעבר, סובלים מאי-סבילות ללקטוז, או מטופלים בתרופות המשפיעות על ספיגת סידן. בשוק קיימים סוגי תוספים שונים – סידן קרבונט, ציטראט, וסידן קרבונט אמורפי המציע ספיגה מוגברת בזכות המבנה הננו-אמורפי שלו. לספיגה אופטימלית, יש ליטול בחלוקה למספר מנות יומיות ולשלב עם ויטמין D. יש להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני התחלת נטילה.
סימנים נפוצים יכולים לכלול התכווצויות שרירים תכופות, במיוחד בלילה, עייפות כרונית, נימול באצבעות, ציפורניים שבירות ושיניים רגישות. עם זאת, הדרך המדויקת ביותר לאבחן חוסר סידן היא באמצעות בדיקות דם, ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא אם אתם חושדים במחסור.
כן, חוסר סידן עשוי להתבטא בעייפות, חולשת שרירים וכאבי שרירים. הסידן משחק תפקיד מרכזי בהתכווצות ושחרור השרירים, ולכן רמות נמוכות עלולות לפגוע בתפקוד תקין של מערכת השרירים ולגרום לתחושת עייפות כללית.
ההמלצות היומיות משתנות לפי גיל ומין: ילדים בגילאי 4-8 זקוקים לכ-1000 מ"ג, מתבגרים לכ-1300 מ"ג, מבוגרים בגילאי 19-50 זקוקים לכ-1000 מ"ג, ואילו נשים מעל גיל 51 וגברים מעל גיל 71 זקוקים לכ-1200 מ"ג. נשים בהריון והנקה זקוקות גם הן לכ-1000-1300 מ"ג, בהתאם לגילן.
נטילת סידן בשילוב עם ויטמין D היא האופטימלית, מכיוון שויטמין D חיוני לספיגה יעילה של סידן במערכת העיכול. ללא רמות מספיקות של ויטמין D, הגוף יכול לספוג רק כ-10-15% מהסידן הנצרך. מומלץ לשלב חשיפה מבוקרת לשמש, ומזונות עשירים בויטמין D- חשוב לציין, שבזכות הספיגה המוגברת של הסידן האמורפי, אין חובה לשלבו עם ויטמין D, ובכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולבדוק האם קיים חוסר בויטמין D.
ראה גם:
המוצר:
שתפו:
מאמרים נוספים
המוצרים שלנו נועדו לעזור לכם להרגיש טוב יותר ולחזור לשגרה. מלאו את הטופס כאן למטה וגלו איך גם אתם יכולים לחזור לעצמכם.
