משלוח חינם - בהזמנת 2 מוצרים ומעלה
כדי להבין קצת יותר טוב אילו סוגי שברים יכולים לקרות בעקבות אוסטאופורוזיס הכנו עבורכם את המדריך הבא:
מקור המילה שבר (Fracure) במילה הלטינית Fractura. שבר הוא הפרעה בהמשכיות מבנה עצם היכולה להיות חלקית או מלאה.
שבר יכול להיגרם כתוצאה מטראומה, כמו נפילה או חבלה ולעיתים יכול להיגרם שבר בעקבות מאמץ או עומס יתר (שבר מאמץ). כמו כן, כאשר צפיפות העצם נמוכה, למשל במצב של אוסטאופורוזיס, תהיה העצם רגישה יותר לשברים ולעיתים מחבלה שאינה חזקה – יווצר שבר.
כאב ונפיחות הם סימנים אופייניים לשבר בשל הנזק לעצבים ולכלי הדם בעצם וברקמה המקיפה אותו.
כאשר מדובר בשבר כתוצאה מנפילה או חבלה אקוטיים, יאבחנו את השבר במהירות על ידי נראות פיזית של השבר או באמצעות צילום רנטגן או CT.
כאשר יופיעו תסמינים אחרים שאינם גלויים האופיניים לשבר או לשבר מאמץ יופנה המטופל גם כן לבדיקות דימות כגון רנטגן ו- CT לבירור נוסף.
שבר פתוח – חתך בעור ועצם בולטת מחוץ לגוף.
שבר סגור – אינו נראה מבחוץ.
שבר פשוט – עצם שנשברה לשניים, למשל, עם קו שבר אחד.
שבר מורכב – העצם מרוסקת ושבורה לכמה חלקים.
וקיימים גם סוגי שברים נוספים כגון שבר דחיסה, שבר תלישה ועוד.
בקרב ילדים השברים הנפוצים הם:
אצל קשישים, השברים הנפוצים הם בצוואר הירך, בחוליות בית החזה והמותן, באמה, בצוואר הזרוע ובקרסול.
בקרב ספורטאים וחיילים, שברי מאמץ עלולים להיווצר בעצמות הגפיים התחתונות.
שברי אמה וצוואר הירך הם השכיחים יותר בקרב נשים, ואילו שבר בעצם הזרוע, הקרסול והאגן שכיחים פחות. גם אצל גברים השבר השכיח ביותר הוא שבר בצוואר הירך והשברים הפחות שכיחים הם בעצם הזרוע, באמה ובקרסול.
עם העלייה בגיל, צפיפות העצם יורדת ואנשים מבוגרים חשופים יותר לנפילות, בעקבות תהליכי ההזדקנות שהם עוברים. למעלה מ1% מהאנשים המבוגרים שנופלים יסבלו משברים, וזאת בשל צפיפות עצם נמוכה שנשברת אפילו בנפילה שאינה חזקה.
אחוז גבוה של שברים אצל אנשים בני 50 ומעלה נגרם מאוסטאופורוזיס. אצל נשים שיעור השברים גדול פי שלושה מאשר אצל גברים. בישראל בכל שנה 20% מבני ה–60 ומעלה ו–40% מבני ה–80 ומעלה מגיעים לחדר המיון עקב נפילות, מתוכם רבים כאמור יסבלו משברים.
לשבר תכונה טבעית להתחיל בתהליך הריפוי מייד אחרי היווצרותו. איחוי השבר הוא תהליך הנקרא "היווצרות הקלוס". זהו תהליך הדורש אספקת דם ותאים הבונים עצם חדשה בשלבים, מהקצוות עד שנוצר גשר. הגשר בתחילה רך והופך בהדרגה לגרמי.
במשך תקופת הריפוי יש צורך להגן על הקלוס עד לחיזוקו. שברים עם תזוזה או שברים בלתי יציבים ידרשו לעבור שחזור על ידי אורטופד מומחה. השחזור יכול להיות סגור או פתוח בניתוח. שברים בלתי יציבים מחייבים קיבוע, פנימי או חיצוני. שברים יציבים מטופלים עם קיבוע בגבס או בסד. שבר בירך אצל ילד קטן יתאחה במשך כארבעה שבועות, בעוד תהליך איחוי שבר אצל מבוגר עלול להימשך כארבעה חודשים.
* זהו תוסף הסידן קרבונט היחיד בעולם שהוא אמורפי ולא גבישי. כמו כן, גודלו ננומטרי. בנפח שלו הוא קטן באחד חלקי מיליון, לעומת יתר תוספי הסידן הקיימים שהם מיקרוניים.
* כאשר נוצר שבר נוצרת סביבה חומצית שמאיצה תהליך של פירוק עצם. בתהליך הייחודי של ספיגת הסידן האמורפי מתקיימת סתירה של החומציות שמאפשרת בנייה של העצם, וזאת בניגוד לכל מוצר אחר הקיים בשוק.
צוואר הירך הוא האזור הצר שמחבר בין ראש עצם הירך לעצם הירך, ולכן כאשר צפיפות העצם יורדת הוא הופך לפגיע במיוחד. אצל אדם מבוגר עם אוסטאופורוזיס, שבר יכול להיגרם גם בעקבות מעידה או תנועה קלה, ובמקרים מסוימים השבר עצמו מתרחש עוד לפני הנפילה ואף מוביל אליה.
איך זה מתבטא בפועל. כאב חד באזור המפשעה או הירך, שמחמיר מאוד עם כל ניסיון לעמוד או לדרוך על הרגל. ברוב המקרים, הרגל הפגועה נראית מסובבת החוצה וקצת קצרה יותר מהרגל השנייה, כי חלקי העצם זזים ממקומם. מי שנפל ומרגיש את הסימנים האלה, לא צריך לנסות "לבדוק אם זה בסדר" בעצמו. זה מצב שדורש פינוי לחדר מיון.
יש גם מקרים פחות טיפוסיים, שבהם השבר לא גורם לעיוות ברור, ואדם מבוגר ממשיך לכאוב ולהתקשות בהליכה במשך כמה ימים לפני שמאובחן. זו הסיבה שכל כאב חדש ומתמשך באזור הירך אחרי נפילה, גם אם הוא לא נראה דרמטי, מצריך בדיקה ולא רק "מנוחה עד שיעבור".
איך מאבחנים. צילום רנטגן הוא הבדיקה הראשונה, ולרוב הוא מספיק כדי לזהות את השבר ואת מיקומו המדויק. במקרים נדירים, כשיש חשד לשבר אבל הרנטגן לא חד משמעי, ייתכן שיידרש גם MRI או CT, כדי לא להחמיץ שבר סמוי.
איך מטפלים. כמעט תמיד מדובר בטיפול ניתוחי, כי קיבוע שמרני בגבס לא מעשי באזור הזה, והמטרה היא להחזיר את המטופל לניידות מהר ככל האפשר. שני סוגי הניתוח הנפוצים הם קיבוע פנימי, בעזרת ברגים או פלטה, כשהשבר לא הזיז את ראש העצם הרבה ממקומו, או החלפת מפרק ירך חלקית או מלאה, כשראש העצם נפגע או שיש חשש לפגיעה באספקת הדם אליו. הבחירה בין השתיים תלויה במיקום המדויק של השבר, בגיל המטופל ובמצבו הבריאותי הכללי.
זמן ההחלמה. השיקום מתחיל כבר יום או יומיים אחרי הניתוח, עם הפעלה זהירה ותמיכה בהליכה, בעזרת הליכון או קביים. מרבית המטופלים ממשיכים לשיקום פיזיותרפי אינטנסיבי במשך כמה שבועות, ולעיתים חודשים, עד לחזרה לתפקוד עצמאי. ככל שהשיקום מתחיל מוקדם יותר ומתבצע באופן עקבי, כך גדל הסיכוי לחזרה לרמת התפקוד שהייתה לפני השבר.
התמיכה של המשפחה בתקופה הזו חשובה לא פחות מהטיפול הרפואי עצמו. אדם מבוגר שמרגיש בטוח, נעזר בעזרים המתאימים, ומקבל עידוד להתמיד בתרגילים, נוטה להשיב תפקוד מהר יותר ממי שנשאר פסיבי בתקופת ההחלמה.
למה מניעה חשובה כל כך דווקא כאן. בגלל שהשבר הזה כרוך בניתוח, אשפוז ממושך, ולעיתים בתקופת אי ניידות משמעותית, מניעה מוקדמת שווה הרבה יותר מכל טיפול אחרי. בדיקת צפיפות עצם, פעילות גופנית בונת עצם, ותזונה עשירה במינרלים, כולם חלק מהתמונה. סידן קרבונט אמורפי, כמו זה שבתוסף דנסיטי של אמורפיקיור, עשוי לתמוך בשמירה על צפיפות העצם באזורים בעלי סיכון גבוה, כולל צוואר הירך, כחלק משגרה יומיומית.
מסר זה לא נבדק על ידי משרד הבריאות. מוצר זה איננו תרופה ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.
המוצר:
שתפו:
מאמרים נוספים
