משלוח חינם - בהזמנת 2 מוצרים ומעלה

גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס: הרגלים ותרופות שעלולים לפגוע בצפיפות העצם

תקציר הפוסט

רוב האנשים לא חושבים על העצמות שלהם עד שמשהו נשבר. אבל הפגיעה בצפיפות העצם מתחילה הרבה לפני, בשקט, בלי שמרגישים אותה. וחלק מגורמי הסיכון? הם דברים שאתם עושים כל יום.

אוסטאופורוזיס לא מגיעה ביום אחד. היא נבנית לאט, לאורך שנים, מהצטברות של הרגלים שנראים תמימים לגמרי. הכיסא שאתם יושבים עליו 8 שעות ביום, הכדור לצרבת שאתם לוקחים כל ערב, הסטרס הכרוני שאתם כבר לא שמים לב אליו. כל אלה משפיעים על העצם.

במאמר הזה נפרט את גורמי הסיכון שכדאי להכיר, ונסביר מה אפשר לעשות כבר היום כדי לתמוך בבריאות העצם לטווח ארוך.

מה נחשב גורם סיכון לאוסטאופורוזיס

מה נחשב גורם סיכון לאוסטאופורוזיס

גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס מתחלקים לשתי קבוצות. יש דברים שאי אפשר לשנות: מין (נשים בסיכון גבוה יותר, במיוחד אחרי גיל המעבר), גנטיקה, גיל, ומבנה גוף קטן ורזה. ויש דברים שאפשר לשנות, וזה בדיוק מה שחשוב לדעת.

הקבוצה השנייה כוללת הרגלי חיים, תזונה, רמת פעילות גופנית, חשיפה לשמש, ותרופות שאתם צורכים באופן קבוע. ההבנה הזו חשובה, כי היא מעבירה את השליטה אליכם. גם אם יש לכם נטייה גנטית, אורח החיים שלכם משפיע על מה שיקרה בפועל עם העצם.

חוסר תנועה וישיבה ממושכת: איך זה פוגע בעצם

העצמות שלכם מגיבות לעומס. כשאתם הולכים, רצים, עולים מדרגות או מרימים משקולות, העצם מקבלת אות לבנות את עצמה ולהתחזק. כשאתם יושבים 8 שעות ביום מול מחשב, האות הזה פשוט לא מגיע.

מחקרים מראים שאורח חיים יושבני מאיץ את קצב הפירוק של רקמת העצם, גם בגילאים צעירים יחסית. זה לא קורה תוך שבוע, אבל תוך כמה שנים? ההשפעה מורגשת. פעילות גופנית עם העמסת משקל על השלד (הליכה, ריצה, תרגילי התנגדות) היא אחד הדברים הכי אפקטיביים שאתם יכולים לעשות בשביל העצם. אמורפיקיור ממליצים לשלב פעילות גופנית יומית לצד תמיכה תזונתית נכונה בעצם.

תרופות נפוצות שיכולות להשפיע על צפיפות העצם

יש כמה קבוצות של תרופות שלוקחים אותן באופן שגרתי, ושפוגעים בעצם לאורך זמן:

סטרואידים (גלוקוקורטיקואידים): תרופות כמו פרדניזון, שמשמשות לטיפול בדלקות, אסתמה ומחלות אוטואימוניות. שימוש ממושך בהן מאיץ את פירוק העצם ומעכב בנייה חדשה.

מעכבי משאבת פרוטונים (PPI): תרופות לצרבת ולרפלוקס כמו אומפרזול. שימוש של שנים פוגע בספיגת סידן מהמעי.

תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI: מחקרים מצביעים על קשר בין שימוש ארוך טווח בתרופות אלו לירידה בצפיפות העצם, במיוחד אצל נשים.

תרופות נגד פרכוסים: חלקן משפיעות על חילוף חומרים של ויטמין D, שקריטי לספיגת סידן בגוף.

אם אתם לוקחים אחת מהתרופות האלה באופן קבוע, שווה לשוחח עם הרופא על מעקב אחרי צפיפות העצם.

סטרס ודלקת כרונית כגורם עקיף לפגיעה בעצם

כשהגוף נמצא תחת לחץ כרוני, הוא מייצר רמות גבוהות של קורטיזול. קורטיזול גבוה לאורך זמן פוגע בתהליכי בניית העצם ומגביר את הפירוק. זה לא תיאוריה: מחקרים מראים שאנשים עם רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן מציגים ירידה מדידה בצפיפות העצם. וכשמוסיפים לזה חוסר שינה (שגם הוא מלווה את הסטרס), ההשפעה מתעצמת.

גם דלקת כרונית שקטה (Low-grade chronic inflammation) משפיעה על העצם יותר ממה שחושבים. היא מפריעה לתהליך המינרליזציה, כלומר להטמעת הסידן בתוך רקמת העצם. מצבים כמו השמנה, מחלות מעיים דלקתיות ומחלות אוטואימוניות מלווים לעיתים קרובות בדלקת כזו. אמורפיקיור פיתחו את סידן דנסיטי בטכנולוגיה ננו-אמורפית שתוכננה לספיגה מוגברת, גם כשהתנאים בגוף אינם אופטימליים.

חוסר חשיפה לשמש והקשר לוויטמין D

ויטמין D הוא שחקן מפתח בספיגת סידן. בלי רמות מספקות של ויטמין D, הגוף פשוט לא מצליח לנצל את הסידן שאתם צורכים, גם אם אתם אוכלים נכון או לוקחים תוספים. זה כמו לשפוך מים על אדמה יבשה וסדוקה: רוב המים זולגים החוצה.

בישראל יש הרבה שמש, אבל הרבה ישראלים עדיין סובלים מחוסר בוויטמין D. למה? כי רוב היום אתם בתוך בניינים, במשרד, ברכב. וגם כשאתם בחוץ, קרם הגנה (שחשוב להשתמש בו) חוסם חלק מייצור הוויטמין בעור. לכן כדאי לבדוק רמות ויטמין D בבדיקת דם פשוטה ולהשלים במידת הצורך, במקביל לצריכת סידן איכותי שהגוף באמת יכול לספוג.

עישון, אלכוהול והרגלים שפוגעים לאורך זמן

עישון פוגע בזרימת הדם לעצמות ומאט את תהליכי הבנייה. זה לא דבר שמורגש מיד, אבל ההשפעה המצטברת לאורך שנים ברורה במחקרים: מעשנים מאבדים צפיפות עצם מהר יותר מאנשים שלא מעשנים. ונשים מעשנות? הסיכון שלהן גבוה אפילו יותר, כי העישון משפיע גם על רמות האסטרוגן.

אלכוהול בכמויות גדולות מפריע לספיגת סידן ולפעילות של תאי בניית העצם. גם צריכה גבוהה מדי של קפאין וסוכר תורמת לאיבוד מינרלים מהעצם. זה לא אומר שצריך לוותר על הקפה של הבוקר, אבל כדאי להיות מודעים לכמויות ולאזן עם תזונה תומכת עצם. לצד שינוי הרגלים, תוסף סידן בספיגה גבוהה כמו דנסיטי של אמורפיקיור עשוי לתרום לשמירה על מאזן סידן תקין.

למה לפעמים אין תסמינים עד שמופיע שבר

אוסטאופורוזיס נקראת "המחלה השקטה", וזה לא סתם כינוי. אין כאב. אין סימן חיצוני. אין נורה אדומה שנדלקת ואומרת "העצם שלכם נחלשת". הירידה בצפיפות העצם קורית בהדרגה, ורוב האנשים מגלים אותה רק כשקורה שבר: בירך, בפרק כף היד, או בחוליות הגב. ושבר בגיל מבוגר, במיוחד בצוואר הירך, זה אירוע שמשנה חיים.

לכן בדיקת צפיפות עצם היא כל כך חשובה. מומלץ לנשים מגיל 50 ולגברים מגיל 60 לבצע בדיקת DXA. אם יש גורמי סיכון (כמו אלה שתיארנו למעלה), שווה להתחיל מוקדם יותר. גם בלי אבחנה, שימו לב לסימנים כמו ירידה בגובה, כאבי גב לא מוסברים או יציבה שמשתנה.

איך אפשר לצמצם סיכון עוד לפני שמופיעה ירידה בצפיפות

אל תחכו לאבחנה. הנה מה שאפשר לעשות כבר עכשיו:

פעילות גופנית עם העמסה על השלד, לפחות 3 פעמים בשבוע. הליכה מהירה, יוגה, תרגילי כוח עם משקולות. תזונה עשירה בסידן: מוצרי חלב, ירקות ירוקים כהים, עלים ירוקים. מורינגה, כרוב, ברוקולי, שקדים, סרדינים, טחינה. בדיקת רמות ויטמין D והשלמה לפי הצורך. הפסקת עישון וצמצום אלכוהול.

ולגבי סידן: לא כל סידן נספג אותו דבר. סידן קרבונט רגיל (גבישי) נספג בצורה מוגבלת יחסית.

כאן נכנסת הטכנולוגיה הייחודית של אמורפיקיור: סידן קרבונט אמורפי (ACC) בגודל ננומטרי, חסר מבנה גבישי.
לשם המחשה – בתוך נפח של חלקיק גבישי בגודל מיקרון אחד, יכולים להיכנס כ־1,000 חלקיקים ננומטריים (כלומר קטן פי אלף).

התוצאה היא זמינות גבוהה יותר לגוף וספיגה יעילה יותר – עד פי 4.6 לעומת סידן רגיל.

זה ההבדל בין לבלוע כדור סידן, לבין לתת לגוף באמת להשתמש בו.

אם חלק מגורמי הסיכון שקראתם כאן מוכרים לכם, ייתכן שכדאי לחשוב על תמיכה באוסטאופורוזיס עם סידן אמורפי (ACC) כחלק מהשגרה היומית.

תמיכה יומיומית בעצם כחלק מאורח חיים מונע

שמירה על העצם היא לא פרויקט חד-פעמי. זו שגרה. בדיוק כמו שאתם מצחצחים שיניים כל יום ושמים קרם הגנה לפני שיוצאים, גם העצם צריכה תמיכה יומיומית, עקבית וארוכת טווח.

סידן אמורפי דנסיטי של אמורפיקיור תוכנן בדיוק בשביל זה:  2 קפליות לתחזוקה ומניעה ביום, עם ספיגה מוגברת בזכות הטכנולוגיה הננו-אמורפית הייחודית. החלקיקים קטנים פי אלף מסידן רגיל והמצב האמורפי (חסר צורה) מאפשר לגוף לקלוט אותם במהירות. אמורפיקיור היא החברה היחידה בעולם שהצליחה לפתח סידן קרבונט אמורפי לנטילה אנושית, והמוצר מגובה במחקרים מדעיים.

מסר זה לא נבדק על ידי משרד הבריאות. מוצר זה איננו תרופה ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.

שאלות ותשובות

תרופות קבועות יכולות להשפיע על צפיפות העצם?

כן. סטרואידים, תרופות לצרבת (PPI), נוגדי דיכאון מסוג SSRI ותרופות נגד פרכוסים עלולים לפגוע בצפיפות העצם בשימוש ממושך. אם אתם לוקחים אחת מהן באופן קבוע, כדאי לשוחח עם הרופא על מעקב ועל דרכים לתמוך בעצם.

אורח חיים יושבני מסוכן לעצמות גם בגיל צעיר?

בגיל צעיר הגוף עדיין בונה מסת עצם, אבל אם אין פעילות גופנית עם העמסה על השלד, הבנייה הזו מוגבלת. אורח חיים יושבני בגיל 25 משפיע ישירות על מה שיקרה בגיל 55. ככל שנכנסים למאגר עצם גדול יותר בגיל צעיר, כך יש יותר "רזרבה" לשנים שבהן הפירוק מתגבר.

סטרס באמת משפיע על העצם או שזה מיתוס?

זה לא מיתוס. סטרס כרוני מעלה קורטיזול, וקורטיזול גבוה פוגע בבניית עצם ומגביר פירוק. זה לא הגורם הראשי, אבל הוא משחק תפקיד, במיוחד כשהוא משולב עם חוסר שינה ותזונה לקויה.

אפשר למנוע אוסטאופורוזיס בלי תרופות?

אורח חיים פעיל, תזונה עשירה בסידן וויטמין D, הימנעות מעישון ואלכוהול, ותוסף סידן איכותי כמו דנסיטי של אמורפיקיור עשויים לתרום לתמיכה בצפיפות העצם. במקרים מסוימים נדרש גם טיפול תרופתי, ולכן חשוב להתייעץ עם רופא.

מה הקשר בין דלקת כרונית לעצם?

אוסטאופורוזיס היא לא רק בעיה של סידן – היא קשורה גם לתהליכים דלקתיים בגוף.
דלקת כרונית שקטה מגבירה את פירוק העצם ופוגעת בבנייה שלה, מה שעלול להוביל לירידה בצפיפות העצם לאורך זמן.
לכן, מעבר לסידן – חשוב גם להפחית תהליכים דלקתיים ולתמוך בגוף בצורה כוללת.

תזונה לבדה מספיקה להגנה על העצם?

תזונה זה בסיס מצוין, אבל לא תמיד מספיק. גם אם אתם אוכלים מוצרי חלב וירקות ירוקים, הגוף לא תמיד מצליח לספוג את כל הסידן. כאן היתרון של סידן אמורפי בטכנולוגיית אמורפיקיור: ספיגה מוגברת הודות לגודל ננומטרי ומצב אמורפי, שמאפשרים לגוף לנצל יותר סידן מכל מנה.

מתי כדאי להתחיל לחשוב על תמיכה בעצם גם בלי אבחנה?

לא צריך לחכות לתוצאת בדיקת צפיפות עצם. אם יש לכם גורמי סיכון (היסטוריה משפחתית, אורח חיים יושבני, שימוש בתרופות שפוגעות בעצם, תזונה דלה בסידן), שווה להתחיל לפעול מגיל 35 ואפילו לפני. בדיקת צפיפות עצם: מתי צריך לבדוק? שאלו את הרופא שלכם.

שמירה על העצם היא תהליך מתמשך, לא רק תגובה לבדיקה. כאן אפשר לקרוא על פתרון תומך שמתאים לשגרה יומיומית.

המוצר:

שתפו:

Facebook
Twitter
LinkedIn

למידע נוסף ולהזמנות צרו קשר:

מאמרים נוספים

כאבים בברך בכיפוף - מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

כאבים בברך בכיפוף – מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

שבר תלישה – מהו, מי נמצא בסיכון, ומה צפוי בהחלמה

מנופאוזה מוקדמת - גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

מנופאוזה מוקדמת – גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40? המדריך לבחירה נכונה

ספיגת ויטמין D: למה לפעמים התוסף לא עובד ומה זה אומר על הסידן שלכם

ויטמין D וספיגת סידן – איך זה באמת עובד ומה האפשרויות כשהספיגה לא טובה

ויטמין K2: הוויטמין שמכוון את הסידן לעצם ומונע ממנו להצטבר בעורקים

ויטמין K2 ותפקידו בבריאות העצם וכלי הדם

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

דילוג לתוכן