מגיע לך משלוח חינם - מ2 מוצרים ומעלה
קרוהן היא מחלת מעי דלקתית העלולה לפגוע בכל חלקי מערכת העיכול, החל מחלל הפה ועד פי הטבעת. אולם אצל רוב החולים, הפגיעה היא בחלקו התחתון של המעי הדק, במעבר למעי הגס. במקרים חמורים נוצרים מורסות ופיסטולות בדפנות המעי. כדי להבין לעומק מהי מחלת הקרוהן צריך להבין תחילה מהי דלקת וכיצד היא נוצרת בגוף? זאת, כדי להבין כיצד מתמודדים עם המחלה, וכיצד אנחנו יכולים לעזור לגוף להילחם במחלה באופן טבעי. במאמר הבא תקבלו מידע חשוב ומעמיק על המחלה וכן כל דרכי הטיפול המומלצות.
דלקות הן תגובה של מערכת החיסון כנגד גוף זר שפלש לגוף, וירוסים חיידקים או פטריות, או במקרים של פציעה או גירוי מסוים. כדי להבין את מחלת הקרוהן, צריך לדעת, שמדובר בתגובה של מערכת החיסון. ישנן סברות שונות לגבי הסיבות למחלה ועדיין רב הנסתר על הגלוי. לאורך השנים בוצעו מחקרים רבים, והסברה היא שמחלת הקרוהן נגרמת משילוב של גורמים גנטיים, אוטואימוניים וסביבתיים. בקרב חולי קרוהן רבים, נמצאו בני משפחה נוספים שחולים במחלה. כמו כן, נמצא קשר בין מצב סוציו-אקונומי לבין התפרצות המחלה. אנשים שפחות נחשפו במהלך חייהם המוקדמים למיקרואורגניזמים חלו יותר במחלה.
יש הבדל משמעותי בין התגובה של הגוף לאיום חיצוני לבין מחלות אוטואימוניות שבהן הגוף תוקף את עצמו. במקרה של קרוהן, מתרחשת תגובת יתר של מערכת החיסון. תגובת היתר גורמת להפרשה מסיבית של חלבונים יוצרי דלקת כמו ציטוקינים ו־TNF הגורמים להיווצרותה של דלקת כרונית במעי ולהרס רקמות במעי .
בתחום הרפואה, מבחינים בין שני סוגי דלקות, דלקת אקוטית ודלקת כרונית.
דלקת אקוטית היא קצרת מועד, בה הגוף מגן על עצמו מפני הפולש הזר או הפציעה והמערכת חוזרת לתפקוד נורמלי. במקרה של קרוהן מדובר בדלקת כרונית, הגוף לא מסוגל להתגבר על סימני המחלה והיא נשארת על אש נמוכה, עם התפרצויות בינוניות או חריפות מדי פעם. התפקיד של דלקת הוא להגן על הגוף.
מערכת החיסון שלנו היא מערכת חכמה, אחת המערכות המורכבות והמופלאות ביותר בטבע. אבל, במקרים מסוימים היא יוצאת מאיזון. במקרה של דלקת כרונית, הגוף במקום להגן על עצמו ולחזור לשגרה, הוא מתיש את עצמו ומוביל את המערכת כולה לתשישות יתר ופוגע באיברים חיוניים.
במצב של דלקת, סביבת התא הופכת להיות חומצית עקב פעילות מטבולית מוגברת של מערכת החיסון. ביקרבונט, היא מולקולה שהגוף מייצר באופן טבעי על מנת לאזן את החומציות ולטפל בדלקת. אולם הגוף שלנו מוגבל בייצור של ביקרבונט, וכך נוצר מעגל שאיננו נפרץ. עם מחסור של ביקרבונט הדלקת ממשיכה להתקיים.
ברגע שמבינים שמחלת קרוהן, קשורה באופן הדוק לתפקוד של מערכת החיסון, וכן למצב של דלקת כרונית בסביבה חומצית שלא מצליחה להתאזן, ניתן להסתכל על הדברים מפרספקטיבה חדשה ולטפל בשורש המחלה ולא רק בסימפטומים.
קרוהן (Crohn’s disease), היא מחלת מעי דלקתית (בדומה לקוליטיס כיבית). המחלה נושאת את שמו של הרופא היהודי אמריקאי בריל ברנרד קרוהן, שתיאר אותה יחד עם עוד שני רופאים בבית החולים “מאונט סיני” בארצות הברית. קרוהן תרם רבות להבנה של מחלות במערכת העיכול.
קרוהן פוגעת בעיקר במעיים אך יכולה לפגוע ברקמות נוספות במערכת העיכול כמו הפה ועד פי הטבעת. הדלקת עלולה להופיע בעיקר במעי הדק ובעיקר במעי הדק הסופי (בניגוד לקוליטיס כיבית הפוגעת במעי הגס בלבד). לצערנו, למחלת קרוהן אין מרפא, אך קיימים היום מספר תרופות ותכשירים המאפשרים לחולים במחלה למזער הופעת תסמינים שונים ולשמור במידת האפשר על חיים נורמטיביים.
הגורמים למחלת קרוהן אינם חד משמעיים. נכון להיום, מוסכם בקהילה המקצועית כי מחלת קרוהן הינה מחלה אוטואימונית. במקרה של קרוהן, מערכת החיסון למעשה יוצרת תגובת-יתר הגורמת להופעה של גורמים זרים (חיידקים ונגיפים) במערכת העיכול. תגובת היתר גורמת להפרשה מסיבית של חלבונים יוצרי דלקת, ובכך נגרם נזק לרקמת המעי.
הסברה היא שגם גורמים גנטיים משפיעים על הופעת המחלה. במחקר שבוצע בקרב חולי קרוהן התגלה כי ל- 20% מהם יש קרוב משפחה שחולה אף הוא במחלה. לכן, מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה קרוהן, סיכוייו לחלות גם כן הם עד פי 10-12 יותר מאשר אדם שאין בקרבתו חולה.
במחקרים נוספים התגלה כי גורמים סביבתיים משפיעים גם כן. נמצא קשר בין המצב הסוציו-אקונומי לבין החולים. הסברה היא שחוסר חשיפה למיקרו-אורגניזמים או חשיפה מועטה אליהם בילדות, מעלה את הסיכוי להידבק. ישנה חשיבות רבה עבור מערכת הבקרה של מערכת החיסון לחשיפה למיקרו אורגניזמים (בשפה פשוטה: לכלוך. כך לדוגמא הורים לפעוטות דואגים לחשוף אותם ללכלוך כדי לייצר עבורם חשיפה למיקרו אורגניזמים).
התסמינים הנפוצים למחלת קרוהן הינם: כאבי בטן, שלשולים, לעיתים שלשולים דמיים, חום, איבוד משקל וחולשה. אולם התסמינים יכולים להשתנות בהתאם למיקום הדלקת לחומרת המחלה. בתקופות רגיעה יכולים אף לא להופיע בכלל במשך שבועות ושנים. בהתאם לרמת הדלקת שנוצרה, כך יחריפו או יפחתו תסמיני המחלה.
מיקום הדלקת השכיח ביותר בקרב חולי קרוהן הוא במעי הדק, ועל כן התסמינים הם שלשולים, חום, כאבי בטן, וחולשה. בנוסף נפוצה מאד פגיעה בספיגה של מינרלים, ויטמינים וחומרי מזון חיוניים כמו ויטמינים מסוג B12, D, E, K וגם סידן.
בקרב חולי קרוהן שאצלם מופיעה הדלקת באזור פי הטבעת, עלולים להופיע אבצסים (פצעי מוגלה), פיסורות, ופיסטולות.
כאשר הדלקת מופיעה בחלק העליון של מערכת העיכול כמו בוושט, בחלל הפה, בתריסריון או בקיבה, עלולים להופיע כיבים. אלו נפוצים בייחוד בחלל הפה.
תסמינים נוספים בקרב חולי קרוהן מופיעים בעקבות “בטן חריפה”. זהו מצב שמופיע בעקבות מחלה פעילה בחלל הבטן ובעקבותיה עלולים להופיע אבצסים. התוצאה היא כאבי בטן בדרגה קשה וכואבת במיוחד.
תסמינים נדירים יותר יכללו פגיעה באיברים נוספים שאינם קשורים למערכת העיכול כמו: עור, מפרקים, דרכי מרה ועיניים.
תסמינים של מחלת קרוהן, מופיעים גם במצבים רפואיים נוספים, ולכן על מנת לאבחן בוודאות שמדובר בקרוהן יבוצעו מספר בדיקות.
בדרך כלל יבוצעו שלוש הבדיקות הבאות:
1. בדיקות דימות אנדוסקופיות: קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה, בדיקת רנטגן, בדיקת CT, בדיקת MRI של הבטן, בדיקת וידאו קפסולה.
2. בדיקת קלפרוטקטין בצואה: בדיקה שבה אפשר לקבל מידע על רמת הדלקת במעי.
3. בדיקות מעבדה: בדיקות דם שבהן תתקבל תמונה על קיומם של זיהומים, רמת דלקת בדם, דימום פנימי, והאם קיימת בעיית ספיגה של ויטמינים חיוניים כמו ברזל ומינרלים נוספים.
כאמור מחלת קרוהן היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי. יחד עם זאת, לאורך השנים התקבל המידע שאנשים המטפלים במחלה ולא מזניחים אותה, יכולים להגיע בשיפור. כלומר, בני אדם רבים מגיעים לרמיסיה, וחיים באיכות חיים טובה כאשר המחלה מושתקת. בנוסף, במחקרים מסויימים שנעשו התקבל המידע שנשים עם IBD (מחלות מעי דלקתיות) עשויות לחיות בין 6.6 ל-8.1 שנים פחות מנשים ללא IBD. גברים עם IBD עשויים לחיות בין 5.0 ל-6.1 שנים פחות מגברים ללא המצב. לעומת זאת, במחקרים אחרים ועל פי אנשי רפואה שונים גורסים שלחולי קרוהן מטופלים, אין בהכרח תוחלת חיים נמוכה מאנשים בריאים.
קיימות בשוק מספר תרופות לחולי קרוהן ובדרך כלל הרופא יתאים את התרופה המתאימה לכל חולה, על פי מצבו ורמת הדלקת במעי. לעיתים השפעת התרופה תגיע לאחר שבועות וחודשים מרגע תחילת הטיפול.
1. תרופות אנטי דלקתיות מסוג ASA-5 – תרופות ממשפחה זו יותאמו למי שסובל מדלקת במעי הגס ברמה קלה-בינונית.
שמות נפוצים: רפאסאל, פנטסה, אסקול
תופעות לוואי: לתרופות אלו תופעות לווי מועטות, אך למרבה הפרדוקס חלק מתופעות הלוואי הן שלשולים וכאבי בטן.
2. אנטיביוטיקה – במקרים מסוימים נטילת אנטיביוטיקה תפחית את כמות החיידקים ואף תשנה את הרכב החיידקים במעי, ועשויה למנוע היווצרות של אבצסים קטנים וזיהומים בחלל הבטן.
שמות נפוצים: מטרונידזול, ציפרופלוקסצין.
תופעות לוואי: יופיעו לעיתים רחוקות: כאב ראש, בחילה, הקאה, שלשול, כאב בטן, פריחה.
3. סטרואידים – השימוש בסטרואידים כולל תופעות לוואי רבות ולכן יש לשקול שימוש ארוך טווח כשמדובר בטיפול במחלות מעי דלקתיות.
שמות נפוצים: פרדניזון, הידרוקורטיזון, מתילפרדניזולון, בודזונייד
תופעות לוואי: עלייה במשקל, שינויים בעור, שיעור יתר, בריחת סידן (אוסטאופורוזיס), עלייה בערכי לחץ הדם והסוכר, שינויים בראייה.
4. תרופות מדכאות מערכת החיסון – אימונומודולטורים. תרופות אלו מדכאות את מערכת החיסון ומשפיעות על תפקודה. השפעתן מורגשת כ-10-12 שבועות מתחילת הטיפול והן יעילות בשמירה על רגיעה ומפחיתות שימוש בסטרואידים.
שמות נפוצים: 6-מרקפטופורין ואזאטיופרין (פורינטול ואימורן/אזופי), מתוטרקסאט, ציקלוספורין A , סאנדימיון, נאורל (וטקרולימוס) פרוגרף.
תופעות לוואי: דלקת הלבלב, חום, פריחה, בחילה והרגשה כללית רעה, כאב מפרקים, הפרעה בתפקודי הכבד, שינויים בספירת הדם ועוד.
5. תרופות ביולוגיות – בשנים האחרונות נוספו תרופות ביולוגיות לטיפול בקרוהן וקוליטיס והן ניתנות בזריקה לווריד או מתחת לעור. מדובר בתרופות מתקדמות מבחינה טכנולוגית הפועלות בצורה ממוקדת, אולם הן מחלישות את מערכת החיסון ועל כן על הנוטלים אותן יש להיזהר מלהידבק במחלות או זיהומים.שמות נפוצים: אינפליקסימאב (רמיקייד), אדלימומאב (יומירה), אנטיביו (ודוליזומב)
תופעות לוואי: היחלשות של מערכת החיסון. יתכנו תגובות לעירוי לתרופות שניתנות בעירוי: כאבי ראש, חום, צמרמורת, פריחה תחושת לחץ בחזה ומחנק (בשימוש באינפליקימאב-רמיקייד). יתכנו תופעות מקומיות באזור ההזרקה (לגבי אדלימומאב-יומירה), תופעות לוואי אפשריות אחרות הן התפתחות מחלות עור, החמרת מחלת לב ובעיות נוירולוגיות.
6. פתרונות ברפואה משלימה והתאמות תזונה – טיפול טבעי בקרוהן יכול לכלול דיקור, רפלקסולוגיה, נטורופתיה, התאמות תזונתיות וכדומה. במסגרת המענה הטיפולי של הרפואה המשלימה ניתן למצוא שיטות רבות ומגוונות, אנשי מקצוע ומטפלים שונים אשר מציעים את שיטתם. חשוב לבדוק המלצות ממקור ראשון, ובדיקות נוספות על מנת לוודא שאכן הפתרון יכול להתאים עבורכם.
קרוהן והריון – נשים החולות בקרוהן המעוניינות להביא ילדים לעולם בהחלט עומדות בפני חוויה מאתגרת יותר, אך חשוב לציין שחולות קרוהן עוברות הריון תקין ומביאות לעולם ילדים בריאים. יחד עם זאת, רמת הדלקת בתחילת ההריון בהחלט יכולה להשפיע על מהלכו ועל הסיכונים שיופיעו בהמשך וגם בלידה עצמה. לכן, מומלץ לתכנן את ההריון כאשר האישה נמצאת ברמיסיה, עד כמה שניתן. עלייה בדלקת בתחילת ההריון (התלקחות) עלולה להעלות את הסיכון להופעת סיכונים מיילדותיים, כמו לידה מוקדמת, לידת פגים/ לידת תינוקות במשקל נמוך, לידה בניתוח קיסרי וגם לצערנו, הפלה.
ב-25% מכלל מקרי הקרוהן, יחלו ילדים מתחת לגיל 18. רוב חולי הקרוהן מתחת לגיל 18 מאובחנים בגילאי ההתבגרות ונדיר למצוא חולי קרוהן בגילאים צעירים מאד או תינוקות. תסמיני המחלה בקרב ילדים הם זהים לתסמינים שיופיעו אצל מבוגרים והאבחון של המחלה יהיה דומה. לצערנו הנתונים מראים כי מחלת קרוהן אצל קטינים מגיעה עם תסמינים קשים יותר, והדלקת מפושטת יותר. הדלקת מופיעה גם במעי הגס וגם במעי הדק עד פי 3 יותר מאשר אצל מבוגרים.
הטיפול בקרוהן אצל ילדים עלול להיות מורכב יותר כיוון שייתכן שתהיינה השלכות על הגדילה. זאת משום גילם הצעיר של הילדים אשר עלולים לסבול מחוסרים תזונתיים קשים ורבים. דרך הטיפול המומלצת ביותר לילדים היא על ידי התאמות תזונה, לפני שמתחילים מתן תרופות הכוללות תופעות לוואי רבות.
אחד הפיתוחים החדשניים ביותר בתחום הטיפול הטבעי במחלת הקרוהן, מתבסס על טכנולוגיה חדשה ובה שני מרכיבים: הזרמת ביקרבונט לגוף האדם במקום שהגוף לא מייצר מספיק, ומזעור החומר המאפשר חדירה ישירה למקומות הדלקתיים ועל ידי כך, ספיגה ותקיפת הדלקת. כאמור, ביקרבונט הוא החומר שהגוף עצמו משתמש לטיפול בדלקת. הגוף מייצר כמות מוגבלת של ביקרבונט והמוצר החדשני של אמורפיקל – “גסטרילקס”, מתגבר את הגוף בביקרבונט ומזרים אותו ישירות לאיבר הפגוע ובכך גורם להיווצרות איזון במקומות הדלקתיים.
אחד הדברים המשמעתיים בטיפול לא קונבנציונלי, הוא שתופעות הלוואי הן חלק מהתהליך. בניגוד לטיפול באנטיביוטיקה או סטרואידים שגורמים לתופעות לוואי לא רצויות, ולעתים נדירות ואף חריפות יותר מהמחלה עצמה, pH גסטרילקס עובד בדיוק ההפך. תופעות הלוואי מנטילת הכמוסה מעידות על כך שתהליך ההחלמה נמצא בעיצומו. ייצור מוגבר של ביקרבונט גורם לריבוי גזים וליציאות תכופות, אך לאחר מכן חלה רגיעה וחזרה לשגרה מלאה. בחלק מהמקרים אין תופעות לוואי וכל גוף מגיב אחרת, בהתאם לרמת הדלקת ולחומרת המחלה.
אנחנו מאמינים ויודעים שהחלמה מקרוהן היא אפשרית אם פועלים נכון ומקשיבים לגוף במקום לתקוף אותו. בנוסף לטיפול שבו בחרתם, כיום מובן יותר ויותר שכדאי מאוד להוריד גורמי מתח ולחץ ולשפר באופן משמעותי את הרגלי התזונה. חשוב לפנות לאיש מקצוע על מנת לבצע את ההתאמה התזונתית הטובה ביותר עבורכם, וכן לבחון היטב את התרופות הקונבנציונאלית המוצעות, על מנת לצמצם תופעות לוואי. על כך תוכלו לקרוא במאמרים נוספים אצלנו באתר.
שתפו:
מאמרים נוספים
תוספי התזונה של אמורפיקל אינם תרופה והם לא נועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. בכל מקרה של בעיה רפואית, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
