משלוח חינם - בהזמנת 2 מוצרים ומעלה

טיפול בבריחת סידן, תסמינים ודרכי מניעה

סידן הוא המינרל הנפוץ ביותר בגופנו. מהם התסמינים הנפוצים כתוצאה מבריחת סידן? וכיצד ניתן להימנע?
בריחת סידן

סידן הוא המינרל השכיח מבין כל המינרלים בגופנו. הוא מהווה מרכיב חיוני בשלד (99% ממנו מצוי בעצמות ובשינויים) ואף יש לו תפקיד משמעותי בכל הנוגע לפעילותן התקינה של מערכות נוספות של הגוף כגון מערכת השרירים, מערכת העצבים, הלב ועוד.

בריחת סידן מהעצמות היא תופעה שבה יורדת רמת הסידן בגוף ומתחיל תהליך מואץ של פירוק העצם המוביל לדלדול  מסת העצם. בסופו של דבר, מצב זה מוביל  מחלת האוסטרופורוזיס, בה רקמת העצם מאבדת מצפיפותה ודופן העצם מאבד מחוזקו. טיפול בבריחת סידן מהעצמות לאחר הופעת התסמינים הוא מוגבל. מכאן חשיבות המניעה, ויפה שעה אחת קודם.

מהי בריחת סידן?

בריחת סידן היא תהליך טבעי שבו העצמות מאבדות בהדרגה את המינרלים שלהן. בגוף מתרחש כל הזמן חילוף חומרים – בניית עצם ופירוק עצם. בתהליך בריא הם נמצאים באיזון, אך כאשר קצב הפירוק עולה על הבנייה נוצרת בריחת סידן.

התהליך מתרחש בהדרגה ללא תסמינים מורגשים, והעצמות נעשות חלשות ופריכות יותר. הגוף "גונב" סידן מהעצמות כשאין מספיק סידן זמין ממקורות חיצוניים לתפקודים חיוניים אחרים.

מה הקשר בין בריחת סידן לאוסטאופורוזיס?

בריחת סידן היא למעשה שלב מוקדם בדרך לאוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס מוגדר כמצב בו צפיפות העצם יורדת באופן משמעותי, מה שמגדיל את הסיכון לשברים. ניתן לראות בבריחת סידן כ"אזהרה מוקדמת" לפני התפתחות אוסטאופורוזיס.

ההבדל העיקרי בין השניים הוא בחומרה ובאבחנה. בריחת סידן היא תהליך פיזיולוגי שמתרחש אצל כולנו במידה מסוימת, בעוד אוסטאופורוזיס היא אבחנה רפואית המבוססת על בדיקת צפיפות עצם. על פי נתוני משרד הבריאות, כ-30% מהנשים בישראל מעל גיל 50 סובלות מאוסטאופורוזיס, ואחוז גבוה עוד יותר סובלות מבריחת סידן ללא אבחנה.

תהליך טבעי עם הגיל, אך מואץ בגלל גורמים נוספים

בריחת סידן היא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות. עם השנים, קצב בניית העצם מואט באופן טבעי. אולם, יש גורמים רבים שמאיצים את התהליך:

  • תזונה דלת סידן וויטמין D – חוסר במינרלים ובוויטמינים חיוניים לבניית העצם
  • חוסר פעילות גופנית – פעילות נושאת משקל מעודדת בניית עצם
  • שינויים הורמונליים – במיוחד ירידה ברמות האסטרוגן אצל נשים בגיל המעבר
  • עישון ואלכוהול – פוגעים בתהליכי בניית העצם ובספיגת הסידן
  • גורמים גנטיים – היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס מגדילה את הסיכון

אצל נשים, תהליך בריחת הסידן מואץ במיוחד בתקופת המנופאוזה, כשרמות האסטרוגן יורדות. חשוב להבין שאפשר להשפיע על קצב בריחת הסידן באמצעות שילוב של תזונה נכונה, תוספי תזונה מתאימים ופעילות גופנית.

איך תוכלו להימנע מבריחת סידן ומהצורך בטיפול?

  • צריכה סדירה ומספקת של סידן: כמות הסידן המומלצת למבוגרים בדרך כלל נעה בין 700 לבין 1200 מ"ג ביום.  אם התפריט היומי אינו מספק את הכמות המומלצת, השלימו באמצעות תוסף תזונה, אך אין לחרוג מן הכמות המומלצת.
  • תפריט עשיר בסידן: כולל מזונות עתירים בסידן כגון ירקות ירוקים וטחינה גולמית.
  • מזונות עשירים בפלבנואידים: מזונות אלה מסייעים בייצוב קולגן, שהוא מבנה החלבון העיקרי בעצם. דוגמאות למזונות מסוג זה הם אוכמניות, גרעיני עוזרר ודובדבנים.
  • פעילות גופנית סדירה: פעילות זו עשויה להיות יעילה רק אם היא תהיה בשילוב של תזונה המספקת סידן בכמות נאותה.
  • הפחתת בשתיית הקפה ומשקאות תוססים.
  • הימנעות מעישון.
  • המעטת צריכת המלח היומית. מלח בכמות גדולה מגביר את הפרשת הסידן בשתן.

מהם התסמינים הנפוצים ביותר לבריחת סידן מהעצמות?

  • חולשה של העצמות, השיניים והציפורניים, לרבות נטייה לשברים.
  • כאבי גב ושברים שנגרמו לאחר חבלה מינורית או ללא כל חבלה. האזורים האופייניים לשברים הם חוליות עמוד השדרה בשורש כף היד ובצוואר הירך.
  • נשירת שיער.
  • התכווצויות שרירים תכופות (בעת ריצה או/ו בעת מנוחה).
  • גרד ויובש בעור.
  • כאבי פרקים ושרירים. (לאו דווקא כתוצאה מדלקת פרקים)
  • נוקשות בגוף.
  • נדודי שינה או/ו קשיי הירדמות

מניעת המצב של בריחת סידן היא קריטית

מניעה של תופעת בריחת הסידן היא לא פחות מאשר קריטית, וזאת עקב שתי סיבות עיקריות:

  1. מסת העצם עלולה לרדת בעשרות אחוזים עוד לפני הופעת התסמינים המאפשרים את אבחון המחלה.
  2. טיפול אמנם יכול לסייע בהאטת קצב הדלדול, אבל אין ביכולתו לבנות עצם חדשה. מכאן עולה חשיבות המניעה, ויפה שעה אחת קודם.

גורמי סיכון לבריחת סידן אשר אינם בשליטתנו

  • גיל: עם השנים הסיכון עולה. בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב גברים לאחר גיל 60.
  • מין: שיעור הנשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס גבוה פי 3 משיעור הגברים.
  • תורשה: בן משפחה הסובל מאוסטאופורוזיס, שבר אוסטאופורוטי אצל אחד מההורים, מבנה גוף צר ו-BMI נמוך –
    מגדיל את הסיכון לסבול מאוסטאופורוזיס.
  • מחלות אחרות וצריכת תרופות: מחלות הפוגעות במערכת העיכול כגון קרוהן או צליאק, עלולות לגרום
    להיחלשות העצמות ולירידת המסה שלהם עקב הפרעה בספיגת סידן, מינרלים וויטמינים חשובים אחרים. שימוש
    ממושך בתרופות כסטרואידים עלול לגרום להיחלשות העצמות.

גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס הנמצאים בשליטתנו

  • צריכת סידן נמוכה מידי החל בגיל צעיר
  • פעילות גופנית לא מספקת
  • עישון וצריכת אלכוהול
  • הפרעות אכילה
  • רמה נמוכה של ויטמין D

טיפול בבריחת סידן באמצעות דנסיטי הסידן האמורפי

אם יש לך אחד או יותר מגורמי הסיכון לדלדול עצם, חשוב לדבר על כך עם רופא המשפחה שלך ולבדוק את הצורך בהשלמת תזונתית של הסידן.

דנסיטי הינו תוסף סידן אמורפי מהדור החדש, אשר הוכח קלינית שנספג פי 2 עד פי 4.6 יותר מקלציום קרבונט גבישי. לקריאה נוספת – JMBR Vol.29 Issue 10, October 2014

טיפול טבעי בבריחת סידן – מה באמת עובד?

תוספי תזונה: סידן, ויטמין D3, מגנזיום, ויטמין K2

תוספי תזונה איכותיים עשויים לסייע במניעת בריחת סידן ובתמיכה בבריאות העצם:

  • סידן קרבונט אמורפי – בעל יכולת ספיגה משופרת בגוף לעומת צורות אחרות של סידן. הטכנולוגיה החדשנית של סידן אמורפי בגודל ננומטרי מאפשרת הגעה מהירה וספיגה מוגברת של המינרל בגוף.
  • ויטמין D3 – חיוני לספיגת סידן בגוף. ללא מספיק ויטמין D, הגוף מתקשה לספוג את הסידן מהמזון ומתוספים.
  • מגנזיום – תומך בתהליכי מינרליזציה של העצם ומשחק תפקיד חשוב בוויסות רמות סידן בגוף.
  • ויטמין K2 – עוזר לכוון את הסידן לעצמות ומונע את שקיעתו בכלי הדם ורקמות רכות.

המוצר איננו תרופה ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.

מזונות מחזקים עצם: ירקות ירוקים, שקדים, דגים קטנים עם עצמות

תזונה עשירה במזונות תומכי עצם היא מרכיב חיוני במניעת בריחת סידן:

  • ירקות עליים ירוקים כמו ברוקולי, כרוב ניצנים וקייל
  • מוצרי חלב ותחליפי חלב מועשרים בסידן
  • שקדים, גרעיני חמניות ושומשום
  • דגים קטנים עם עצמות כמו סרדינים
  • טופו ומוצרי סויה

חשוב לשלב בתפריט היומי מגוון מזונות עשירים בסידן ובמינרלים תומכים. כדאי גם להימנע ממזונות המפריעים לספיגת סידן, כמו מזונות עתירי מלח וקפאין.

פעילות גופנית נושאת משקל (הליכה, פילאטיס, יוגה)

פעילות גופנית נושאת משקל מעודדת בניית עצם ומחזקת את השלד. מומלץ לשלב מגוון פעילויות:

  • הליכה מהירה 30-45 דקות, 3-4 פעמים בשבוע
  • תרגילי התנגדות עם משקולות קלות
  • פילאטיס ויוגה לחיזוק שרירי הליבה ולשיפור היציבה
  • ריקוד, טאי צ'י או פעילויות הדורשות שיווי משקל

חשוב להתאים את הפעילות הגופנית למצב הבריאותי האישי ולהתייעץ עם איש מקצוע לפני התחלת תוכנית אימונים חדשה.

טיפולים אינטגרטיביים: רפואה סינית, הומאופתיה, צמחי מרפא

גישות טיפוליות משלימות עשויות לתמוך בבריאות העצם לצד הטיפולים הקונבנציונליים:

  • רפואה סינית ודיקור – עשויים לסייע באיזון הורמונלי ובהקלה על תסמינים הקשורים לגיל המעבר
  • צמחי מרפא כמו אלפלפה, זנגוויל ורודיולה – עשויים לתמוך בבריאות העצם
  • הומאופתיה – מציעה טיפולים מותאמים אישית בהתאם למצב הכללי

חשוב להתייעץ עם מטפל מוסמך לפני התחלת טיפול חדש ולשלב גישות כאלה כחלק מתוכנית טיפול כוללת.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין בריחת סידן לבין אוסטאופורוזיס?

בריחת סידן היא תהליך פיזיולוגי שבו העצמות מאבדות בהדרגה מינרלים, בעיקר סידן. אוסטאופורוזיס הוא מצב רפואי מאובחן שבו צפיפות העצם נמוכה באופן משמעותי, המוביל לעצמות חלשות ושבירות. בריחת סידן היא למעשה שלב מוקדם שעלול להוביל לאוסטאופורוזיס אם לא מטופל.

מהם הסימנים הראשונים לבריחת סידן?

בריחת סידן מתרחשת לרוב ללא תסמינים מורגשים בשלבים המוקדמים. סימנים מאוחרים יותר עשויים לכלול ציפורניים שבירות, שיניים חלשות, התכווצויות שרירים, ירידה בגובה, כאבי גב וירידה ביציבה. לעתים, השבר הראשון הוא הסימן הראשון לבריחת סידן משמעותית.

איך בודקים אם יש לי בריחת סידן?

הדרך הטובה ביותר לבדוק בריחת סידן היא באמצעות בדיקת צפיפות עצם (DEXA scan). הבדיקה מודדת את כמות המינרלים בעצמות ומאפשרת לקבוע אם קיימת בריחת סידן משמעותית או אוסטאופורוזיס. מומלץ לבצע את הבדיקה במיוחד לנשים מעל גיל 50 או לאנשים עם גורמי סיכון.

האם ניתן לעצור בריחת סידן באופן טבעי?

בהחלט אפשר להאט ולפעמים אפילו לעצור בריחת סידן באופן טבעי באמצעות שילוב של תזונה עשירה בסידן, תוספי תזונה מתאימים כמו סידן קרבונט אמורפי, פעילות גופנית נושאת משקל, והימנעות מעישון ומשתיית אלכוהול מופרזת. הגישה ההוליסטית הזאת יכולה לתמוך בבריאות העצם לטווח ארוך.

מהם המזונות המומלצים לחיזוק העצם?

מזונות מומלצים לחיזוק העצם כוללים: מוצרי חלב (חלב, יוגורט, גבינות), תחליפי חלב מועשרים בסידן, ירקות ירוקים עליים (ברוקולי, כרוב ניצנים, קייל), שקדים, גרעיני חמניות ושומשום, טופו ומוצרי סויה, דגים קטנים עם עצמות (סרדינים), פירות יבשים וקטניות.

האם בריחת סידן מופיעה גם בגברים?

כן, בריחת סידן מופיעה גם בגברים, אם כי בדרך כלל בגיל מאוחר יותר ובקצב איטי יותר מאשר אצל נשים. אצל גברים, בריחת סידן מתחילה בדרך כלל סביב גיל 65-70, בעוד שאצל נשים התהליך מואץ אחרי גיל המעבר. עם זאת, גברים עם גורמי סיכון מסוימים עלולים לחוות בריחת סידן מוקדמת יותר.

איזה ספורט מחזק את העצמות ומסייע למניעת בריחת סידן?

פעילויות נושאות משקל הן היעילות ביותר לחיזוק העצמות, כמו הליכה מהירה, ריצה, עלייה במדרגות, ריקוד, טניס, כדורסל ואימוני כוח עם משקולות. גם תרגילי התנגדות, פילאטיס ויוגה מחזקים את השרירים, משפרים את היציבה ותומכים בבריאות העצם.

מהו התפקיד של ויטמין D בטיפול בבריחת סידן?

ויטמין D הוא קריטי לספיגת סידן במעי. ללא מספיק ויטמין D, הגוף יכול לספוג רק 10-15% מהסידן שבמזון ובתוספים. ויטמין D גם מעודד את התחדשות העצם ותומך בתפקוד בריא של שרירים, מה שמפחית את הסיכון לנפילות ולשברים. חשיפה מבוקרת לשמש ותוספי ויטמין D הם מקורות חשובים.

האם יש קשר בין גיל המעבר לבין בריחת סידן?

כן, קיים קשר משמעותי בין גיל המעבר לבין בריחת סידן. בתקופת המנופאוזה, רמות האסטרוגן יורדות באופן חד, וההורמון הזה חיוני לשמירה על בריאות העצם. בחמש השנים הראשונות אחרי הפסקת הווסת, נשים עלולות לאבד עד 10% ממסת העצם שלהן. לכן, מניעה וטיפול בבריחת סידן חשובים במיוחד בתקופה הזו.

באיזו תדירות צריך לבדוק צפיפות עצם?

ההמלצות לבדיקת צפיפות עצם משתנות בהתאם לגיל ולגורמי סיכון. נשים מעל גיל 65 וגברים מעל גיל 70 מומלץ שיעברו בדיקת צפיפות עצם גם ללא גורמי סיכון. נשים בגיל המעבר עם גורמי סיכון מומלץ שיתחילו בבדיקות מוקדם יותר. לאחר הבדיקה הראשונית, הרופא יקבע את תדירות הבדיקות העתידיות, בדרך כלל כל שנתיים עד חמש שנים.

מוקד שירות הלקוחות שלנו ישמח לתת לך מידע נוסף בכל עת:

פנו אלינו עוד היום באמצעות טופס צור קשר או באמצעות מוקד שירות הלקוחות שלנו, 24/7 בטלפון: 1-700-70-9524

למידע נוסף

ראה גם: למי מומלץ תוספי סידן? ואיזה סידן נספג הכי טוב?

המוצר:

שתפו:

Facebook
Twitter
LinkedIn

למידע נוסף ולהזמנות צרו קשר:

מאמרים נוספים

כאבים בברך בכיפוף - מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

כאבים בברך בכיפוף – מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

שבר תלישה – מהו, מי נמצא בסיכון, ומה צפוי בהחלמה

מנופאוזה מוקדמת - גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

מנופאוזה מוקדמת – גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40? המדריך לבחירה נכונה

ספיגת ויטמין D: למה לפעמים התוסף לא עובד ומה זה אומר על הסידן שלכם

ויטמין D וספיגת סידן – איך זה באמת עובד ומה האפשרויות כשהספיגה לא טובה

ויטמין K2: הוויטמין שמכוון את הסידן לעצם ומונע ממנו להצטבר בעורקים

ויטמין K2 ותפקידו בבריאות העצם וכלי הדם

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

דילוג לתוכן