סידן הוא המינרל הנפוץ ביותר בגוף האדם (כ-45%) והוא דרוש להתכווצות והרפיית כלי הדם, פעולת השרירים, העברת אותות עצביים, תקשורת בין-תאית, הפרשת הורמונים ועוד.

רמת הסידן בדם נמצאת תחת בקרה כמותית הדוקה ולכן אינה משתנה ולפיכך בדיקות דם לבדן אינן משקפות את תמונת מצב הסידן בגופנו (יש לבצע בדיקת צפיפות עצם). במידה והאדם מפחית את רמת צריכת הסידן, מהווה רקמת העצם מאגר ומקור לסידן בדם, בעצם ובנוזל הבין תאי.

99% אחוזי הסידן האחרים שבגופנו נמצאים בעצמות ובשיניים, ומשמשים לשמירה ותמיכה במבנה ובפונקציונליות. יש להבין, כי עצמות גופנו נמצאות תמיד בתהליך של בנייה ופירוק הנובע מספיגה ודלדול מינרל הסידן. בנטרול מקרים יוצאי דופן, היחס שבין קצב הבנייה לבין קצב פירוק העצם תלוי בגיל האדם. כך למשל, קצב בניית העצם גבוה מקצב פירוקהb בקרב ילדים ובני נוער, ולעומת זאת, בסביבות גיל המעבר, ובעיקר אצל נשים, מתהפכות היוצרות, וקצב פירוק העצם גובר על קצב בנייתה.

כאשר האדם נכנס למצב של מחסור בסידן, גדל הסיכון למחלת השלד הרב מערכתית: האוסטאופורוזיס, אשר משמעותה היא, כי מלבד סבל וכאבי עצמות, גובר הסיכון להתרחשותם של שברים. מקרים מתונים יותר של מחסור בסידן עלולים להוביל לתופעות לוואי כגון התכווצויות שרירים, כאבי פרקים, דפיקות לב (פלפיטציות), רמות כולסטרול גבוהות, דופק איטי, נדודי שינה, גדילה בלתי תקינה, עצבנות יתר, ציפורניים שבירות, אקזמה, חוסר תחושה או דקירות קלות בזרועות ו/או ברגליים.

כיצד ניתן למנוע מחסור בסידן בגוף?

כפי שהסברנו קודם לכן, חוסר עתיד להוביל לשורה ארוכה של בעיות פיזיות, ולפיכך, במטרה לשמור על רמות הסידן הנחוצות לגופנו, עולה הצורך בהקפדה על התנהלות תזונתית נאותה. יחד עם זאת, יש לדעת כי רמת הסידן בגוף תלויה לא רק במידת הימצאותו במאכלים, אלא גם במידת הספיגה שלו המושפעת בין היתר מגילו.

גורם נוסף העתיד להשפיע על רמת הסידן בגוף האדם היא רמת הויטמין D הנמצאת בגופו: מחסור בויטמין D מגדיל הפוטנציאל למחסור סידן בגוף ובעצמות. המקור הטוב ביותר לצריכת ויטמין D היא השמש, ולכן מומלץ להיחשף אליה בצורה מבוקרת במקרה של מחסור. יתר על כן, ככל שהאדם מתבגר, כך גדל הסיכוי למחסור סידן עקב הפחתה ביכולת הספיגה של הגוף.

דרך נוספת למנוע חוסר סידן בגוף היא להיות ערניים בכל הנוגע לכמות המלח אותה אנו צורכים: עודף מלח בתזונה מוביל להפרשת מוגברת של סידן ונתרן בשתן. זאת ועוד, כמות גדולה מדי של חלבון מן החי פוגעת גם היא במשק הסידן בגוף באמצעות הפרשה מוגברת בשתן.

הקפדה על מאכלים עשירים בסידן כדוגמת מוצרי חלב וסויה, טחינה משומשום מלא, שקדים, כרוב, תרד, ברוקולי, קטניות שונות, פפאיה, תאנים מיובשות, אשכוליות ועוד – עתידה להגדיל הסיכויים למאגר סידן רחב יותר בגופך.

כיצד להתגבר על חוסר סידן כשהתזונה אינה מספקת? והאם חוסר סידן גורם לתופעות לוואי?

חוסר סידן בגוף מתבטא בסופו של דבר בחוסר סידן בעצמות. במילים אחרות, לחוסר סידן תופעות לוואי המתבטאות בדלדול העצם. כידוע, אוסטאופורוזיס, דופק איטי, התכווצויות ועוד מגוון תוצרים של מחסור בסידן הנובעים בין היתר מחוסר סידן בעצמות, פוגעים באיכות חיינו ואף מהווים סיכון ממשי. במצב בו התזונה או הספיגה של הסידן לא מתיישבות בקנה אחד עם צרכי הגוף, או במצב של הפרשה מוגברת בשתן, מומלץ לקחת אחריות ולהשלים את החסר.

קיימים כיום תוספי תזונה שנועדו בדיוק למטרה זו: השלמת חוסרי סידן. כיום, נחלק שוק תוספי הסידן לשניים: סידן גבישי וסידן אמורפי (בעל חלקיקים קטנים). עד לפני מספר שנים, היו כל תוספי הסידן היו גבישיים. מידת ספיגתם, בגלל המבנה הגבישי שלהם, הייתה נמוכה יחסית לסידן האמורפי ועמדה על כ-30% בלבד.

מחסור בסידן: אוכלוסיות סיכון

עקב שינויים הורמונליים, נשים בגיל המעבר (40 ומעלה), מהוות את אוכלוסיית הסיכון הגדולה ביותר למחלת האוסטאופורוזיס. יחד עם זאת, יש לשים לב לכמות הסידן גם בקרב ילדים, נערים ונערות בגיל ההתבגרות, כיוון שחוסר עלול לגרום לבעיות גדילה, הפרעות שינה, עצבנות ועוד.

אוכלוסיות סיכון נוספות הן ספורטאים ואנשים בעלי שגרת אימונים פיזיים ומאמצים גופניים (חיילים, רקדנים וכ’ו). במקרים אלו, גובר הסיכוי לשברי מאמץ עקב חולשת העצם (עוד על חשיבות הסידן בתרומה למניעת שברי מאמץ תוכלו לקרוא כאן).

במילים אחרות, מומלץ להישאר עם היד על הדופק בכל הקשור לרמות הסידן שבגופנו, ואם איננו צורכים די סידן מהמזון, מומלץ להיעזר בדנסיטי הסידן האמורפי עקב יכולת ספיגתו.

נשים בגיל המעבר בעלות סיכוי גבוה למחסור בסידן ביחס לגברים

סיפור התגלית של הסידן האמורפי

לפני מספר שנים גילה חקלאי ישראלי, אשר גידל סרטנים כחולים למטרות נוי, צורה נוספת של סידן: הסידן האמורפי. הכל התחיל כאשר הוא הבחין בכך שלמרות שהסרטנים הכחולים חיים במים מתוקים הדלים בסידן, הם מצליחים לבנות שריון חדש תוך שלושה עד ארבעה ימים, וזאת לעומת הסרטנים האחרים, החיים במים מלוחים ועשירים בסידן, אשר להם לוקח כשלושה שבועות.

עד מהרה מצאו חוקרים כי הסיבה לתופעה זו היא הצורה הייחודית של הסידן (אמורפי). במילים אחרות, מבנהו של הסידן (חלקיקים קטנים), מייעל את תהליך ספיגת הסידן בגוף וממקסם אותו. מחקר השוואתי בין שני סוגי הסידן, הוכיח כי בניית עצם באמצעות סידן אמורפי יעילה ב-34% יותר מאשר הסידן  הגבישי. גם בפרמטר של חוזק העצמות נמצא יתרון משמעותי לסידן האמורפי, ועל כן זוהי האופציה המומלצת והיעילה ביותר להשלמת ערכי הסידן.