ד”ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל

ההריון הינה תקופה של התפתחות העובר ושל שינויים פיזיולוגיים בגוף האישה. תקופה זו מתחילה רגע לפני בדיקת ההריון, וממשיכה במעקב ובהכנה ללידה. תזונה בריאה ומאוזנת היא אחד הנושאים החשובים ביותר במהלך ההריון, ולפיכך עלייך לאמץ הרגלי תזונה הולמים אשר יטיבו עמך ועם העובר. מדוע עולה במיוחד חשיבותו של סידן בהריון? כמה סידן מומלץ לך לצרוך ביום במהלך תקופה זו? ומתי מומלץ לך לשקול שימוש בתוסף סידן בהריון?

סידן בהריון: מדוע הוא כל כך חשוב?

תזונה בריאה ומאוזנת חשובה במיוחד בתקופת ההריון, כיוון שבמהלך תקופה זו נערך הגוף להתפתחות העובר ולתהליך ההנקה. כחלק מתזונה בריאה ומאוזנת, משרד הבריאות ממליץ להקפיד על שתייה מרובה של מים ועל מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ובסידן.

הסידן הוא מינרל חיוני לשם בניית העצמות, לתפקוד מערכות הדם והשרירים, ולבניית שיניים בריאות ושמירה עליהן. בטרימסטר האחרון של ההריון, נדרשים כ-30 גרם של סידן בהריון להתפתחות מערכת השלד והעצמות¹ (ההמלצה היומית לצריכת סידן בהריון היא כ-1,000 מ”ג לנשים מעל לגיל 18). בארה”ב, המהווה דוגמא רלוונטית לישראל כיוון שמדובר בחברה המתאפיינת בתזונה מערבית, צורכות נשים בהריון בממוצע כ-950 מ”ג סידן ביום², ולכן לא מומלץ למהר ולצרוך כמות עודפת של סידן בהריון לפני התייעצות עם גורם מקצועי.

במצב של חוסר סידן בהריון, יילקח סידן מהעצמות – מאגרי החירום של גופך – לשם התפתחות העובר. דבר זה עשוי להחליש אותך ולהקשות על ההריון מחד, ולהעלות את הסיכוי למחלות עצם ומחלות הריון מאידך. ייתכן גם
שתחווי תחושות שאינן מוכרות לך (במיוחד אם מדובר בהריון הראשון שלך), דבר הנובע מכך שלשם טיפול בעובר, מגביר הגוף את יכולת ספיגת הסידן (אך יחד עם זאת עולה גם כמות הסידן היומית הנדרשת).

סידן בהריון: מטרות

• בנייה ופיתוח של עצמות ושיניים חזקות ובריאות
• בריאות הלב: פיתוח קצב לב תקין
• תפקוד תקין של השרירים ושל מערכת העצבים
• קרישת דם תקינה

בריאות והתפתחות העובר תלויה במידה רבה בכמויות הסידן אותן את צורכת בעת תקופות ההריון וההנקה. כאשר יש חוסר סידן בהריון מהתזונה, הוא יילקח באמצעות פירוק ביולוגי של רקמות העצם – דבר העלול לגרום לירידה בצפיפות העצם ולהגברת הסיכוי לאוסטאופורוזיס. עפ”י משרד הבריאות, אמנם הגוף משפר את יכולת ספיגת הסידן בהריון, אך בשלב ההנקה יורדת יכולת ספיגת הסידן, ולכן יש להימנע מצריכת מזונות המכילים חומצה פיטית או חומצה אוקסלית כיוון שהם פוגעים ביכולת ספיגת הסידן³.

כמה סידן מומלץ לאישה בהריון לצרוך? וגם: אילו מאכלים עם סידן בהריון מהווים אופציה עבורך?

אחד הנושאים עליהם יש להקפיד במהלך ההריון הוא התזונה, בדגש על הסידן. עפ”י תאגיד המידע הרפואי האמריקאי ⁴WebMD, לנשים בגילאי 18 ומטה מומלץ לצרוך כ-1,300 מ”ג סידן ביום (לצורך חיזוק עצמותיהן ותמיכה בגידול תינוקן), ולנשים לאחר גיל 18 נדרשת כמות יומית של כ-1,000 מ”ג סידן.

מעוניינת לקבל קצת טיפים כיצד להגיע לכמות הסידן הנדרשת או למצוא מאכלים עם סידן בהריון? קראי את הכתבה המציגה 39 מזונות עשירים בסידן.באופן כללי, מקורות הסידן העיקריים הם מוצרי חלב, ירקות עליים ירוקים, טופו,
משקאות סויה דגים עם עצמות ואפילו מים (בתלות במיקום הגיאוגרפי). בהקשר זה חשוב להדגיש, כי מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי בטרם תצרכי דברים העלולים להזיק להריונך.

תוסף סידן בהריון: מתי מומלץ לך לשקול את העניין?

בדיקת דם רגילה לא תעיד בהכרח על מחסור בסידן. במידה ואינך צורכת את כמות הסידן היומית המומלצת, הגבירי את צריכת מוצרי החלב, ולאחר מכן התייעצי עם הגניקולוג המטפל בנוגע לצורך בנטילת תוסף סידן בהריון.

להלן מצבים נוספים העלולים להגביר את הצורך בתוסף סידן בהריון:

1. בחילות והקאות חמורות: מהוות תסמין נפוץ בתחילת ההריון (בין השבוע הרביעי לבין השבוע התשיעי). כוס חלב או תוסף סידן עשויים לסייע באמצעות כך שיסתרו את החומציות שבקיבה.

 2. אי-סבילות ללקטוז או הימנעות ממוצרי חלב: במצב זה גובר הסיכוי למחסור בסידן. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע כדי למנוע חוסרים ולהבטיח תזונה מגוונת ועשירה.

 3. מחלות מעי דלקתיות: במידה ואת חולה במחלת מעי דלקתית, ייתכנו הפרעות במאזן הסידן בגופך עקב בעיות ספיגה. כך למשל, אחד הגורמים העיקריים לחסר-תזונתי במחלת הקרוהן הוא תת-ספיגה של הסידן עקב דלקות,
כיבים וניתוחי מעיים. נוסף על כך, החומרים הדלקתיים מגבירים את הרס העצם.

הקפידי להיוועץ עם הרופא שלך, אשר בהתאם למצב הרפואי הכללי יוכל לאמוד את הסבירות לבריחת סידן בהריון והידלדלות
העצם בעת תקופת ההריון. חשוב מאוד לעשות זאת בטרם תחליטי להשתמש בתוספי התזונה על-דעת עצמך.

הקפידי על תזונה בריאה, מאוזנת ועתירת סידן

אם צריכת הסידן שלך אינה מספקת, לאחר התייעצות עם גורם מקצוע, תוכלי להשתמש בתוסף סידן בהריון או פשוט להגדיל את צריכת הסידן באמצעות המזון. מעבר לצורך המוגבר של הגוף בסידן בהריון, קיים גם סיכוי להתפתחות מחלת רעלת ההריון, המהווה סיבוך רפואי התוקף נשים לרוב בשליש השני והשלישי להריונן, ומתבטאת בקשיי ראייה וטשטוש, כאבים בבטן העליונה, כאבי ראש, עליה של יותר מקילוגרם בשבוע ובצקות.

בדו”ח של ארגון הבריאות העולמי נכתב: “לתוסף סידן יש פוטנציאל משמעותי להפחתת תופעות רעלת ההריון, במיוחד ע”י הפחתת הסיכון להופעת יתר לחץ דם במהלך תקופת ההריון⁵. תופעות אלו קשורות באופן משמעותי למות האם ולסיכון מוגבר ללידה מוקדמת העלולה לסכן גם את חיי העובר”.

בהקשר זה ראוי להבהיר, כי באוכלוסיות של נשים בעלות צריכה נמוכה של סידן, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה יומית של 2,000-1,500 מ”ג סידן יסודי (elemental calcium) במטרה להפחית את הסיכון לרעלת ההריון, וזה רלוונטי בעיקר לנשים בעלות נטייה ללחץ דם גבוה (שזה 2.5 גרם של קלציום קרבונט או  4.75 גרם קלציום ציטראט, המהווים כ-1 גרם של סידן יסודי)⁶. כמו כן, ראוי לציין כי מחקרים מוכיחים שבקרב נשים נורמליות, המנהלות אורח חיים תקין מבחינה תזונתית, תוספת קלציום לא הפחיתה את הסיכון ללידה מוקדמת או למשקל עובר קטן⁷.

חשיבות הסידן נשארת רבה גם בתקופת ההנקה

במהלך תקופת ההריון, מדווחות נשים רבות על כאבי גב וכאבים בעצם הזנב, וסביר להניח כי אחד הגורמים לכך הוא מחסור בסידן. גם לתקופת ההנקה יש משמעות רבה בכל הקשור לסידן: ההנקה נחשבת לדרך ההזנה המומלצת עבור תינוק, אשר החלב משמש כמזונו היחיד בחצי השנה הראשונה לחייו. בממוצע, מדובר על כשלושת רבעי ליטר של הנקה ביממה (כ-750-650 מ”ל).

הסידן הינו מינרל חשוב מאד לתקינות מערכות רבות בגוף ולכן הוא חיוני לנשים מניקות, הצריכות לספק את הסידן הנדרש בין היתר להתחדשות העצם שלהן ושל התינוק. לאחרונה פורסמה כתבת תחקיר אשר זכתה להד תקשורתי רחב. הכתבה עסקה בקשר הישיר שבין הנקה לבין מחלת האוסטאופורוזיס, והציגה נשים בשנות השלושים לחייהן – גיל מוקדם לכל הדעות למחלת האוסטאופורוזיס, התוקפת בעיקר נשים בגיל המעבר.

*** מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי בטרם נטילת תוספי סידן בהריון.

 ^1- Role of calcium during pregnancy: maternal and fetal needs. Hacker AN, Fung EB, King JC. Nutr Rev. 2012 Jul; 70(7):397-409.

 ^2- Food Surveys Research Group. Dietary date brief No. 13. Calcium intake of the US population: What we eat in America NHANES 2009-2010. https://www.ars.usda.gov/ARSUserFiles/80400530/pdf/DBrief/13_calcium_intake_0910.pdf (Accessed on November 28, 2017)

^3- מרכז פוריות מאלף ועד טף בניהולו של ד”ר איתי בר-חוה: “הנחיות והמלצות לגבי סידן וויטמין D בהריון”

^4- WebMD: “Get the calcium you need during pregnancy”

⁵– Calcium supplementation during pregnancy for preventing hypertensive disorders and related problems. Hofmeyr GJ, Lawrie TA, Atallah AN, Duley L, Torloni MR .Cochrane Database Syst Rev. 2014

^6- World Health Organization. WHO guideline: Calcium supplementation in pregnant women. http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/85120/1/9789241505376_eng.pdf?ua=1 (Accessed on January 20, 2015).

^7- Calcium supplementation during pregnancy for preventing hypertensive disorders and related problems. Hofmeyr GJ, Lawrie TA, Atallah AN, Duley L, Torloni MR .Cochrane Database Syst Rev. 2014