“המחלה השקטה”, “בריחת סידן” ו-“דלדול העצם” הם הכינויים הנפוצים למחלת האוסטאופורוזיס הנובעת מתהליך שחיקת העצם. במשך כל חיינו מתבצעים תהליכי פירוק ובניה של העצם וזאת מתוקף היותה רקמה אנושית חיה. בשלב הילדות, לרבות בשלב ההתבגרות, מסת העצם נמצאת בתהליך בניה (קצב הבנייה גובר על קצב הפירוק). בגילאי 40-30, לעומת זאת, קצב בניית העצם שווה לקצב הפירוק, ולכן לרוב אין שינוי במסת העצם.
התשובה היא חד-משמעית: מחלת האוסטאופורוזיס לא ניתנת לריפוי והיא עתידה ללוות את החולה למשך שארית חייו. יחד עם זאת, למרות שהמחלה אינה ניתנת לריפוי, ישנה חשיבות רבה ופוטנציאל רב בביצוע טיפול בה, כיוון שניתן להאט את תהליך דילול העצם ולשפר את איכות חייו של החולה.
לפי הסטטיסטיקה, אחת מכל 3 נשים לאחר הפסקת קבלת המחזור החודשי (גיל המעבר), ואחד מכל חמישה גברים לאחר גיל 50, נמצאים בסיכון גבוה לסבול ממחלת האוסטאופורוזיס. בגילאים אלו עולה קצב פירוק העצם על קצב בנייתה, ולכן מתקיימת ירידה הדרגתית ומתמשכת במסת העצם. אמנם, קצב איבוד מסת העצם בשנה אחת הוא איטי יחסית (מספר
אחוזים בודדים), אך הצטברותו מובילה להפחתה משמעותית. מכאן עולה החשיבות הרבה בהכרת תסמיני המחלה במטרה שניתן יהיה לאבחנה מוקדם ככל האפשר.
אין זה מקרי כי הכינוי שניתן לאוסטאופורוזיס הוא המחלה השקטה, וזאת כיוון שהיא מתפתחת בהדרגה ומבלי שהחולה חש כאב כלשהו. התסמין העיקרי של אוסטאופורוזיס הוא הנטייה ללקות בשברים בעצמות הגוף (בעיקר בחוליות עמוד השדרה, שורש כף היד וצוואר הירך). יחד עם זאת, יש סיכוי שלמרות קיומה של המחלה, לא יתרחשו כלל שברים (כיוון שהם תוצאה של אירועים חד-פעמיים כמו נפילה). במילים אחרות, השנים עשויות לחלוף בשקט יחסי וללא אירועים חריגים, ובה בעת מסת העצם תקטן בעשרות אחוזים (גורם העלול להחמיר את מצב השבר לכשיתרחש). ראוי לציין, כי במקרה של שברים בצוואר הירך, יידרש החולה באוסטאופורוזיס לעיתים רבות לניתוח, אשפוז ותהליך שיקום ממושך.
מטרתה של בדיקת צפיפות העצם היא לאבחן תהליך של ירידה בצפיפות עצם בגוף, כדי להעריך את חוזק העצמות ואת נטייתן לשברים. הבדיקה מאפשרת לזהות עצם דלילה עוד לפני שהגיעה לנקודת שבירה ולהציע טיפול מתאים, וכמו כן לאיתור אנשים המצויים בקבוצת סיכון לשברי אוסטאופורוזיס. בנוסף, משמשת הבדיקה למעקב בקרב חולים הנוטלים תרופות לבלימת דלדול העצם.
ישנן מספר שיטות לבדיקת צפיפות עצם:
אין בבדיקת DXA סיכון כיוון שעל מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן (קרני X) באיברי גוף רגישים כמו איברי רבייה או בלוטות – מכסים אותן במהלך הצילום בסינור עופרת שמונע את מעבר הקרניים. כמו כן, החשיפה לקרינה בבדיקות הרנטגן היא מזערית ביותר.
לסיכום, בדיקת צפיפות עצם היא בדיקת הדמייה לקביעת תכולת הסידן במקומות שונים בגוף. אין צורך בהכנה מוקדמת, ואין בה סיכונים.
ככל שהצפיפות של המינרלים בעצם גבוהה יותר, כך העצמות חזקות יותר. המדידה מבוצעת על פי רוב באזור עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמה, וכן בפרק כף היד, העקב והאצבעות, הידועים כאזורים בעלי סיכון מרבי לשברי אוסטיאופורוזיס.
אוסטאופורוזיס היא מחלה השכיחה יותר בקרב נשים. למעשה, אחת מכל ארבע נשים מעל גיל 50 סובלת מן המחלה, ובסך הכול סובלים ממנה בישראל כ – 150,000 גברים ונשים.
פעם בחמש שנים, באופן שגרתי, מומלץ הן לנשים והן לגברים החל מגיל 60 לבצע בדיקת צפיפות עצם. אם במהלך הבדיקה הראשונה לא אובחן אוסטאופורוזיס, מומלץ לחזור על הבדיקה מדי חמש שנים, כך שבמידה ומתישהו כן יתגלה מצב של אוסטאופורוזיס ניתן יהיה לתת טיפול לצפיפות העצם הנמוכה בזמן ולהימנע מסיבוכים ומכאבים קשים.
על פי הנחיות ספציפיות – לנשים ולגברים, בכל גיל, החולים במחלה המעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס (כגון, פעילות יתר של בלוטת התריס), או כאלה המטופלים בתכשירים המכילים סטרואידים, מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם בהתאם להנחיות הרופא המטפל. תוצאות הבדיקה נשלחות בתוך ימים ספורים לרופא המטפל, אשר מחליט על המשך מעקב וטיפול במידת הצורך.
באם קיים אצלך גורם סיכון אחד או יותר לאוסטאופורוזיס ו/או שהחל אצלך תהליך של דלדול העצם/ אוסטאופורוזיס, חשוב לעצור את בריחת הסידן ולספק לגוף את כמות הסידן הנחוצה לתפקוד היומי. במידה והתזונה היומית שלך לא מספקת את כמות הסידן המומלצת על ידי משרד הבריאות, מומלץ להוסיף לתפריט היומי את דנסיטי, תוסף סידן קרבונט אמורפי. תוסף הסידן שהוכח כי נספג עד פי 4.6 יותר מכל תוסף סידן אחר.
תוצאות הבדיקה מפוענחות ע”י רדיולוג, המומחה בבדיקות הדמיה ומדווחות ב-2 ערכים:
לרוב יתייחס הרופא למדד ה-T כקובע.
ציון שלילי (מינוס) בכל אחד מהממדים מעיד שצפיפות העצם שלך נמוכה מהממוצע. ככל שהציון נמוך יותר, כך עולה הסיכון לשברים בעתיד, בעיקר כאשר יש גורמי סיכון נוספים לשברים כמו בני משפחה שסבלו או שסובלים מאוסטאופורוזיס, עישון או טיפול בסטרואידים במשך יותר משלושה חודשים.
צפיפות העצם נחשבת תקינה מערך של 1- (מינוס אחת) ומעלה.
ציון T בין 1- ל־2.5- מעיד על ירידה במסת העצם שעלולה להתפתח לאוסטאופורוזיס , מצב הנקרא אוסטאופניה.
ציון T נמוך מ־2.5- מעיד על אוסטאופורוזיס.
בדיקת DXA מודדת את כמות המינרלים בעצמות באמצעות קרינת הרנטגן העשירה באנרגיה, החודרת לעצמות, ועוצמתה יורדת כשהיא עוברת דרכן. השינויים בעוצמת הקרינה מנותחים על ידי המחשב, ונותנים מידע על צפיפות העצם דרכה עברה.
מיפוי עצמות עשוי לעזור לרופא לזהות מצבים לא תקינים בעצם, כמו: דלקת, זיהום וסרטן, ונדרשת בו הזרקת חומר רדיואקטיבי הנקלט בעצם. בדיקת צפיפות עצם מסייעת להערכת מסת העצם ומשמשת בעיקר לאבחון אוסטיאופורוזיס. בהמשך, כמובן שניתן להתאים טיפול לצפיפות עצם נמוכה.
אם תיבדקו במכשיר המשתמש בגלי קול, לא תהיו חשופים כלל לקרינה. מכשירים אחרים יחשפו אתכם לכמות קטנה מאוד של קרינה ובדיקת DXA אף כוללת שימוש בסינור עופרת המגן על איברי גוף רגישים מפני הקרינה.
לרוב, אורכה של בדיקת צפיפות עצם הנו כחמש דקות בלבד.
בדיקת צפיפות העצם היא פשוטה, לא כואבת ולא חודרנית ולרוב אף אין צורך בהורדת הבגדים. מומלץ ללבוש בגדים נוחים, עדיף ללא כפתורים ממתכת או רוכסנים. בבדיקה משתמשים בכמות קטנה של קרינה, ולא נדרשות לה הכנות מיוחדות, תרופות או הזרקות.
אם יש לך אחד או יותר מגורמי הסיכון לדלדול עצם, חשוב לדבר על כך עם רופא המשפחה שלך ולבדוק את הצורך בהשלמה תזונתית של סידן. זאת משום שהוכח כי ספיגת הסידן מהמזון מוגבלת ועל כן מומלץ לצרוך תוסף סידן להגברת ספיגת הסידן בגוף.
לתוסף הסידן של דנסיטי יש תכונות יחודיות אשר הופכות אותו לסידן שנספג היטב בגוף.
כמו כן, עם העלייה בגיל, סביבת התאים בגוף הופכת ליותר חומצית. ידוע כי תהליכי פירוק העצם מואצים בסביבה חומצית. לתוסף סידן קרבונט אמורפי, בניגוד לתוספי סידן אחרים הנמכרים בשוק, יכולת לסתור את החומציות בתא ובכך מואצת בניית העצם.
