משלוח חינם - בהזמנת 2 מוצרים ומעלה

מה הקשר בין קשרים חברתיים לאוסטאופורוזיס?

יש קשר בין אוסטאופורוזיס לקשרים חברתיים בגיל 50. כיצד החוקרים מסבירים את זה? ואיך ניתן לטפח קשרים חברתיים?

קשרים חברתיים לאוסטאופורוזיס

אמנם זה נשמע מפתיע, אך מחקר שפורסם לאחרונה (2019) בכתב העת "Journal of Epidemiology & Community Health" , מצא כי קיים קשר בין קשרים חברתיים להידלדלות העצם בקרב נשים בגילאי 50 ומעלה. עפ"י המחקר, ככל שהקשרים החברתיים איכותיים פחות – כך גובר הסיכוי לאוסטאופורוזיס.

מחקרים רבים מקשרים בין הגוף ובין הנפש, אז מה בכל זאת מיוחד במחקר? ואם כבר קשרים חברתיים, אז על מה כדאי לשים דגש? מומלץ לקרוא, בכתבה תמצאי גם בונוס קטן…

מה עורר את סקרנות החוקרים?

עפ"י דו"ח הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס (NOF), בארה"ב מאובחנים כ-10 מיליון חולי אוסטאופורוזיס, וכ-44 מיליון אחרים מסווגים כבעלי צפיפות עצם נמוכה. מחלת האוסטאופורוזיס מתרחשת בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, לרבות נשים שלאחר גיל המעבר (לקריאה נוספת אודות מנופאוזה).

מחקרי עבר קישרו בין גורמי לחץ פסיכולוגי-חברתי* כדוגמת אירועי חיים משמעותיים ורמות נמוכות של אופטימיות ושביעות רצון, לבין התרחשות שברים. יחד עם זאת, הידלדלות העצם, המשמשת גורם מתווך בין לחץ פסיכולוגי-חברתי לבין התרחשות שברים, לא נחקרה קודם לכן בהקשר זה, ועל-כן התעוררה סקרנותם של החוקרים תוך תקווה לחדשנות מחקרית פורצת-דרך.

כיצד תיכננו החוקרים לבדוק זאת? ומה הייתה השערת המחקר?

הסיכוי להתרחשות שברים מוערך באמצעות מדד צפיפות העצם (BMD) – והוא המדד אשר עניין את החוקרים. השערתם המרכזית של החוקרים הייתה כי קיים קשר חיובי בין לחץ פסיכולוגי-חברתי לבין הידלדלות העצם: ככל שעולה רמת הלחץ הפסיכולוגי-חברתי – כך עולה הסיכוי להידלדלות העצם.

איך זה הגיוני שיש קשר בין קשרים חברתיים לאוסטאופורוזיס? מה מתרחש בפועל?

החוקרים טענו כי לחץ פסיכולוגי-חברתי עלול לשנות את מדד צפיפות העצם באמצעות שינויים ברמות הורמוני הקורטיזול, בלוטת התריס, הורמון הגדילה וגלוקוקורטיקואידים. שינויים פיזיולוגיים אלו, כדוגמת עלייה ברמת הקורטיזול, עלולים להגביר את הסיכויים להתרחשות שברים הנובעים מהידלדלות העצם – דבר אשר עלול להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס. 

מחקר מקיף שנערך על אלפי נשים בהחלט עשוי להיות רלוונטי גם עבורך…

במחקר השתתפו כ-11 אלף נשים בגילאי 70-50, כאשר לכל אחת מהן חולק שאלון במטרה לבדוק את רמת הלחץ הפסיכולוגי-חברתי, שחולק לשלושה גורמים:

מתח חברתי: ככל שהוא עולה – כך יורדת איכות הקשרים החברתיים

תמיכה חברתית: ככל שהיא גבוהה יותר – כך עולה איכות הקשרים חברתיים

תפקוד חברתי: מתייחס לרמות הפעילות החברתית

לאחר 6 שנים מתחילת המחקר, נבדקו נתוני בדיקת צפיפות העצם של הנשים, ונמצא כי רמות לחץ גבוהות במישור הפסיכולוגי-חברתי קשורות בקשר חיובי לרמת צפיפות עצם נמוכה. קשר זה החזיק מעמד גם לאחר נטרול השפעות פוטנציאליות של משתנים כדוגמת גיל, רמות השכלה, מדד BMI (מסת גוף) ואורח חיים (עישון, שימוש באלכוהול וכ'ו).

אז אם את רוצה להימנע מאוסטאופורוזיס – כדאי שתשימי לב לאיכות הקשרים החברתיים שלך

במחקר נמצא קשר חזק בין  גורם המתח החברתי (מספר 1) לבין הידלדלות העצם. במילים אחרות, המסקנה העיקרית של המחקר היא שהאיכות – ולא הכמות – של מערכות היחסים בחייהן של נשים לאחר גיל המעבר, היא המשתנה המשפיע ביותר על הידלדלות העצם.

אז נכון, יש נשים להן המיומנויות החברתיות הן טבעיות – הן יודעות לקרוא סיטואציות ולהתאים עצמן לכל מצב. אך אם את מאלו שהכישורים החברתיים קצת פחות טבעיים עבורן – כדאי שתעברי לפסקה הבאה.

טיפ קטן לשיפור איכות הקשרים החברתיים שלך

כדי לשפר את הקשרים החברתיים עלייך לפתח את הכישורים המתאימים לכך. המלצתנו היא לנסות ולהגביר את תחושת האמפתיה שלך, כך שתוכלי לשים עצמך בנעלי חברתך ולהבין את מצבה הרגשי. זה יאפשר לך להגיב בצורה המתאימה ביותר לסיטואציה, ובסופו של דבר – להגביר את איכות הקשר החברתי עימה. כיצד תוכלי לעשות זאת? צאי לטבע, לשמש, או עשי הליכה קצרה בשעות השקיעה או הזריחה – זה יכניס בך חדוות חיים, כך שתרצי באמת להקשיב ולעזור. הרי אחרי הכל, עזרה לזולת, לרבות לאנשים האהובים, היא אחד הדברים הכי מספקים הקיימים על הפלנטה.

צאי קצת לטבע – זה ישפר את היחסים החברתיים שלך

* לחץ פסיכולוגי חברתי: מתייחס לתגובות הרגשיות והפיזיולוגיות אותן חווה אדם כאשר הוא מתעמת עם מצב בו דרישות המצב גבוהות ממשאבי ההתמודדות שלו. ראוי לציין, כי לחץ פסיכולוגי-חברתי מהווה גורם סיכון למחלות כרוניות רבות.

המוצר:

שתפו:

Facebook
Twitter
LinkedIn

למידע נוסף ולהזמנות צרו קשר:

מאמרים נוספים

כאבים בברך בכיפוף - מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

כאבים בברך בכיפוף – מה גורם להם, איך מאבחנים ודרכי הקלה

שבר תלישה – מהו, מי נמצא בסיכון, ומה צפוי בהחלמה

מנופאוזה מוקדמת - גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

מנופאוזה מוקדמת – גורמים, סימנים מזהים וההשפעה על בריאות העצם

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40

איזה סידן הכי מומלץ לנשים מעל גיל 40? המדריך לבחירה נכונה

ספיגת ויטמין D: למה לפעמים התוסף לא עובד ומה זה אומר על הסידן שלכם

ויטמין D וספיגת סידן – איך זה באמת עובד ומה האפשרויות כשהספיגה לא טובה

ויטמין K2: הוויטמין שמכוון את הסידן לעצם ומונע ממנו להצטבר בעורקים

ויטמין K2 ותפקידו בבריאות העצם וכלי הדם

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

דלדול שרירים בגיל המבוגר: מה גורם לו ואיך לעצור את התהליך

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

תסמיני גיל המעבר: 15 הסימנים שהגוף שולח, מתי הם מסוכנים ומה כדאי לעשות

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

כאבי עצמות בגיל המעבר: מה גורם להם, מתי הם מסוכנים ואיך להקל באופן טבעי

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

מחלת קרוהן וחוסרים תזונתיים – למה זה קורה ואיך לזהות

דילוג לתוכן