איך מטפלים בפעילות יתר של בלוטת התריס?

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן, נמצאת בבסיס קדמת הצוואר, והיא למעשה אחת הבלוטות הגדולות ביותר בגוף האדם.

מתוקף היותה בלוטה אנדוקרינית, מייצרת ומפרישה בלוטת התריס הורמונים באופן ישיר אל מחזור הדם. ההורמונים המשמעותיים ביותר אותם מפרישה בלוטת הם תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (3T), הקובעים את קצב המטבוליזם של הגוף ומסייעים לתפקוד תקין של המוח, הלב, השרירים ולניצול האנרגיה. הורמון נוסף אותו מייצרת בלוטת התריס הוא הקלציטונין, האחראי לוויסות רמות הסידן בדם.

מה אומר המושג יתר פעילות בלוטת התריס?

יתר פעילות בלוטת התריס, או בשמה האחר, היפרתירואידיזם, הוא מצב בו בלוטת התריס מייצרת עודף של הורמונים. מצב בו מתרחשת יתר פעילות של בלוטת התריס דורש טיפול בהקדם, במטרה להקל על התסמינים וכדי למנוע מצבים חמורים יותר. לרוב, פעילות יתר של בלוטת התריס נובעת מעלייה בקצב חילוף החומרים בגוף.

המחלה הנפוצה במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס: מחלת הגרייבס

מדובר במחלה אוטואימונית האחראית על כ-85% מסה”כ מקרי יתר פעילות בלוטת התריס. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים בגילאי 60-40 (ביחס של 1 ל-8), ונפוצה בעיקר בקרב נשים אשר להן היסטוריה משפחתית עם המחלה. לרוב, מחלת הגרייבס מתאפיינת בפעילות יתר של בלוטת התריס, יחד עם הגדלה שלה.

הגורמים העיקריים ליתר פעילות של בלוטת התריס

1. מין: בכל הקשור לסיכויים להיארעות פעילות יתר של בלוטת התריס, היחס בין נשים לגברים נע בין 1 ל-7 לבין
1 ל-10.

2. גנטיקה: תאומים זהים: לאח התאום יש כ-50% הסתברות לחלות במחלה במידה ואחד התאומים חולה. במידה
ומדובר בתאומים שאינם זהים, הסיכוי להיארעות המחלה בקרב התאום השני הוא כ-9%.

3. מתח: נחשב בקרב רבים לגורם העיקרי למחלת הגרייבס. במחקרים נמצא כי המחלה מלווה לעיתים במצבים של
שוק רגשי.

התסמינים העיקריים לפעילות יתר של בלוטת התריס

פעילות יתר של בלוטת התריס הוא מצב המשבש מערכות רבות בגוף. הסימפטומים העיקריים הנובעים מפעילות יתר של
בלוטת התריס הם:

1. עצבנות

2. שלשולים

3. ירידה במשקל

4. דפיקות לב

5. דופק מהיר

6. הזעת יתר

7. נדודי שינה

8. חולשה

9. בלט עין

10. רעד קל

חשוב לדעת, כי הסימפטומים של פעילות יתר של בלוטת התריס משתנים בין אדם לאדם, ותלויים בין היתר ברמת הפרשת ההורמונים.

טיפול קונבנציונאלי בפעילות יתר של בלוטת התריס

חשוב להדגיש כי יש להיוועץ ברופא אשר יבחן כל מקרה לגופו. במידה ומדובר בחולים מבוגרים עם יתר פעילות בלוטת התריס טיפול באמצעות תרופות עשוי להיות מסוכן ולכן חובה לשלול תגובות רעילות. שלושת האמצעים הנפוצים לטיפול בבלוטת התריס:

1. טיפול תרופתי: במקרים רבים טיפול תרופתי האורך כשנה יספיק על-מנת להתגבר על פעילות יתר של בלוטת התריס. לרוב, הטיפול התרופתי ביתר פעילות בלוטת התריס יהיה הטיפול הראשוני אשר יוצע לחולה.

2. טיפול ביוד רדיואקטיבי: טיפול זה, המבוצע דרך הפה, נחשב לנפוץ, יעיל ובטוח. היוד הוא מרכיב חיוני של תירוקסין ותריודוטירונין. רוב החולים המטופלים באמצעות יוד רדיואקטיבי יפתחו בשלב מאוחר יותר תת פעילות של בלוטת התריס. בקרב קשישים, הסיבה השכיחה ביותר לפעילות יתר בלוטת התריס היא צריכה נמוכה של יוד ושימוש מוגבר של תרופות מקבוצת Aminodarone ו-Antihypertensive.

3. טיפול כירורגי: לעיתים רחוקות עולה הצורך לכרות את בלוטת התריס – דבר המתרחש בעיקר אם בלוטת התריס גדולה מאוד או במידה וקיימת רגישות לתרופות. טיפול כירורגי פותר מיידית את בעיית פעילות היתר של בלוטת התריס, אך ישנם סיכונים הנובעים מסיבוכים פוטנציאליים של הניתוח. לאחר הניתוח יש לנקוט בטיפול בתת פעילות בלוטת התריס.

טיפול טבעי בעודף פעילות בלוטת התריס: תזונה מאוזנת ותוספי תזונה

אז נכון, בכל הקשור לבלוטת התריס טיפול לרוב יורכב מתרופות שונות, אך חשוב להקפיד גם על תזונה שתשתלב עם ההליך הטיפולי. יש לזכור כי במצב של פעילות יתר בלוטת התריס, הגוף עובר פירוק מוגבר של רקמות הנובע מחילוף חומרים מואץ, וזה דבר המחזק את הצורך בתזונה נכונה ומאוזנת שתקל על התסמינים.

אז אם אתם מעדיפים למקרה של יתר פעילות בלוטת התריס טיפול טבעי כמה שיותר, תוכלו להרכיב תפריט תזונתי מאוזן הכולל את כל אבות המזון ועשיר בויטמינים ומינרלים. מומלץ להימנע ממזונות המכילים יוד (כדוגמת אצות), וממזונות ומשקאות ממריצים. המזונות שמומלץ להגביר בצריכתם:

1. מזונות בעלי מרכיבים גויטרוגנים: מעכבים את פעילות בלוטת התריס ולכן פוחת הסיכוי להתרחשות פעילות יתר בלוטת התריס. דוגמאות למזונות אלו הם ברוקולי וכרוב.

2. פחמימות מורכבות: מתוקף היותן עשירות בסיבים תזונתיים, מסייעות הפחמימות המורכבות לשמירת אנרגיה זמינה בגוף ולמניעת שינויים קיצוניים ברמות הסוכר.

3. חלבונים: מסייעים בוויסות תהליכי חילוף החומרים ובבניית רקמות בגוף.

4.  פירות וירקות: משמשים מקור לנוגדי חמצון, ולויטמינים ומינרלים המסייעים בנטרול רדיקלים חופשיים ומשתתפים בתהליכים מטבוליים.

5. חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3: מצויות בדגי ים צפוני כדוגמת סלמון ומקרל ובזרעי פשתן.

איך דנסיטי יוכל לסייע במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס?

מטרתם הטבעית של טיפולים בפעילות יתר של בלוטת התריס היא הפחתת רמת פעילותה. טיפולים הגורמים לירידה בפעילותה של בלוטת התריס עשויים להוביל לירידה כרונית ברמות הסידן. במידה ואינכם צורכים את מינון הסידן היומי המומלץ לכם, ייתכן כי ישנו צורך בהשלמה תזונתית באמצעות תוסף סידן. חשוב לזכור כי לא כל הסידן אשר אנו צורכים באמצעות המזון נספג בגופנו (משתנה בין סוגי המזון השונים ובין אדם לאדם), ולכן מומלץ להשלים את ערכיו – לרבות במקרה של יתר פעילות בלוטת התריס. דנסיטי הסידן האמורפי הוכח כנספג בגוף בממוצע פי 2 יותר מאשר קלציום
קרבונט גבישי.

*חשוב: בטרם נוטלים תוסף סידן – יש להתייעץ עם הרופא המטפל.