ד”ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל
הסידן הוא המינרל הנפוץ ביותר בגופנו והוא חיוני מאוד לקיומנו ולבריאותנו. בין תפקידיו העיקריים של הסידן נמנים בנייה ותחזוקה של העצמות והשיניים – המהווים גורמי מפתח בצמיחתם ובהתפתחותם הפיזית של ילדים ומתבגרים. באופן טבעי, בתקופות הילדות וההתבגרות מכוון הגוף לשמירה על מאזן סידן חיובי, ולכן קצב הספיגה גובר על קצב ההפרשה, אך לשם שמירה על מאזן חיובי בפועל, יש לדאוג לאספקה מתמדת של חומר הגלם: הסידן.
ילדים הצורכים מספיק סידן יכולים למקסם את תהליך הגדילה, לצבור את מסת העצם הפוטנציאלית המרבית, לשפר את איכות חייהם ולהקטין את הסיכוי למחלות עצם כדוגמת אוסטאופורוזיס – בהווה ובעתיד. מדוע יש להקפיד על צריכת סידן בילדות? מהם המקרים בהם יש להקפיד על כך ביתר שאת? ומתי מומלץ לנטול תוספי סידן?
מדוע יש להקפיד על צריכת סידן כבר בשלבי הילדות המוקדמים?
תקופות הילדות וההתבגרות מתאפיינות בגדילה והתפתחות פיזית, והשלד – המוביל את תהליך הגדילה והגביהה – מכיל כמות גבוהה של סידן (בסביבות קילוגרם אחד של סידן בגיל הצמיחה העקרי וקרוב לשני קילוגרם לאחר סיום הצמיחה). בשלבי חיים אלו גובר קצב בניית העצם על קצב פירוקה, וכדי לעזור לגוף למקסם את תהליך בניית העצם, נדרשת הקפדה על צריכה מסודרת וקבועה של סידן. סיבה נוספת לצורך בסידן בקרב ילדים ותינוקות היא מניעת מחלת הרככת – המאפיינת בעיקר ילדים בגילאים מוקדמים (אפס עד שלוש). צריכת הסידן היומית נמדדת במיליגרמים, ודרישת הסידן היומית משתנה
בהתאם לגיל. מומלץ לצרוך את מרבית הסידן מהמזון (כאן תוכלו לקרוא על 39 מזונות עתירי סידן), ובמידת הצורך – להשלים באמצעות תוספי סידן.
לדאוג לעתיד הילד שלך: צריכת סידן בילדות חשובה למניעת אוסטאופורוזיס בשלבים מאוחרים יותר
האוסטאופורוזיס היא מחלה הפוגעת בעיקר בקשישים, אך במקרים רבים כבר בתקופת הילדות ניתן למנוע אותה או להפחית את הסיכויים להתרחשותה בעתיד הרחוק. הדבר נובע מכך שבניית עצם לא מספקת בתקופת הילדות, תוביל ככל הנראה ליצירת “בנק עצם” דליל יותר, וכתוצאה מכך, גוברים הסיכויים לאוסטאופורוזיס. צריכה נבונה של סידן כוללת צריכת מאכלים עשירים בסידן לאורך שעות היום (לא בבת אחת) ונטילת תוספי סידן במידת הצורך.
גם ילדים יכולים לסבול מאוסטאופורוזיס
ישנן מספר מחלות כרוניות וגורמים נוספים העשויים להוביל לאוסטאופורוזיס כבר בגילאי הילדות:
1. דלקות כרוניות של הפרקים או המעיים (קרוהן או קוליטיס כיבית)
2. הפרעות ספיגה במעיים
3. מחלות עצב או שריר
4. מחסור בהורמון גדילה
5. טיפולים רפואיים: סטרואידים, מכשירים כימותרפיים ותרופות נגד פרכוסים
במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי הצורך בנטילת תוספי סידן1.
באילו מקרים מומלץ לתת לילד תוסף סידן?
בדומה לעקרונות תזונתיים של מינרלים אחרים, מומלץ להקפיד על צריכת כמות הסידן המומלצת באמצעות התזונה, ובמקרה הצורך – להשלים בעזרת תוסף סידן. במידה והילד לא צורך מספיק סידן, הוא עלול להתמודד עם בעיות בריאות הקשורות לעצמות חלשות, לא להגיע לגובהו הפוטנציאלי, ואף להגדיל את הסיכויים לאוסטאופורוזיס בעתיד. בד”כ ילדים אינם זקוקים למינונים גבוהים של סידן, ותוסף של 500-200 מ”ג ביום עשויים בהחלט להספיק (כתלות
בגיל ובכמות צריכת הסידן מהתזונה). תוספי סידן העשויים מסידן קרבונט – הצורה הנפוצה והזולה – נספגים בד”כ היטב ע”י ילדים בריאים ולכן יכולים להיות שימושיים במיוחד.
הסידן האמורפי: כיצד הוא מאפשר נטילת מינונים נמוכים יותר תוך רמת ספיגה גבוהה יותר?
רוב תוספי הסידן הקיימים בשוק מכילים חלקיקי חומר בגודל מיקרוני – שזו יחידת מידה הגדולה פי אלף מיחידת הננומטר. הסידן האמורפי הוא קלציום קרבונט המשלב שתי תכונות המקנות לו יתרון ברור על פני תוספי הסידן האחרים: אמורפיות, שפרושה “לא-גבישית” (הוא היחיד בשוק שאינו גבישי) וננומטריות.
אחד האתגרים העיקריים של הרפואה המודרנית הוא אתגר הספיגה. הפיזיקה, הכימיה והפעילות הביולוגית של חומרים משתנה באופן קיצוני כשהם בגדלי ננו: ניצול תכונות אלו מאפשר פיתוח מוצרים וכן תרופות יעילות ומועילות יותר. תוך שימוש בננוטכנולוגיה, יכול דנסיטי קידס להספג טוב יותר ולהגביר את האפקטיביות של הסידן בגוף, הבאה לידי ביטוי במינון נמוך יותר תוך כמות ספיגה גבוהה יותר2.
שני יתרונות מפתח אלו באים לידי ביטוי ברמת ספיגה גבוהה יותר (פי 2 בממוצע ובמקרים מסויימים אף יותר ביחס לקלציום קרבונט גבישי), רמת מסיסות הגבוהה פי 120 וזמינות ביולוגית גבוהה בהרבה מאשר קלציום קרבונט גבישי, כמו למשל בנוגע למסת עצם ואיחוי שברים). שילוב תכונות אלו מוביל את דנסיטי קידס להוות פתרון מצוין להשלמת ערכי הסידן היומיים של ילדך.
1-עילא, העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם בילדים, “אוסטאופורוזיס בילדים”
2- Scidev: Bringing Science & Development together through News and Analysis. “Nanotechnology for Health: Facts and Figures”, Pryia, S.