תפריט
במחקר ראשון מסוגו בקרב ספורטאיות מטעם מכללת תל חי הוכח שיפור ביצועים. המחקר בחן את פריצת הדרך לספורטאים שפיתחה חברת “אמורפיקל” הישראלית.
הדיאטנית של הנבחרת האולימפית , הפיזיולוג של אוניברסיטת תל חי והסטודנט ירדן עובדיה מהפקולטה למדעי התזונה של מכללת תל-חי, התקבלו תוצאות מובהקות, במחקר שבחן לאורך 9 שבועות ספורטאיות בחדר הכושר. המחקר כלל קבוצת פלסבו, ובהשוואה בין שתי הקבוצות התקבלו תוצאות חד משמעיות לטובת הספורטאיות שצרכו את ה – pH ספורט.
יחד עם אבקת pH Sport שמשנה את כללי המשחק – אשר נוצרה באמצעות טכנולוגיה מהפכנית ורתמה את כוחם של מינרלים ננו-אמורפים טבעיים. הנוסחה הייחודית נועדה לשפר את הביצועים האתלטיים ולזרז התאוששות מאימון ופציעות. הנוסחה הועמדה למבחן על ידי ספורטאים ותיקים שקיבלו תוצאות מרשימות. ועכשיו, עם המחקר החדש, אנו שמחים להציע לספורטאים חובבים את ההזדמנות לקחת את האימונים שלהם לשלב הבא. ולשפר את הביצועים עם אבקת pH Sport.
במחקר לקחו חלק 31 נשים, החומר הפעיל וחומר הפלסבו חולקו בצורה אקראית. 14 נשים צרכו את החומר הפעיל שפיתחה חברת אמורפיקל ואילו 17 נשים צרכו את חומר הדמה(פלסבו). בתחילת המחקר ובסיומו נערכו למשתתפות מדידות אנתרופומטריות. המדידות כוללות: משקל, גובה, חישובת BMI ,מדידות היקפים, הרכב הגוף, אחוז שריר, אחוז שומן קפלי עור, וכוח לחץ אגרוף. (strength Grip).
במהלך המחקר נבדקו תרגילי כוח נפוצים כמו סקווט גב ולחיצת חזה על ספסל, ונבחנה רמת ייצור הכוח המקסימלית בשפה מקצועית: (RM1). תוצאות המחקר הראו כי לסידן קרבונט אמורפי (ACC) אפקט ארגוגני (משפר ביצועי ספורט) על ידי הגברת השיפור של הכוח שנוצר ברמה המקסימלית. במחקרים קודמים שערכה החברה וכן בניסויים שבוצעו עם נאס”א בחלל (גידול שריר, גידול עצם, טיפול בתהליכים דלקתיים כרוניים מקיפים, איחוי שברים להתאוששות ושיפור ביצועים), הוכחה ספיגה מוגברת של החומר הפעיל, בנייה ושיקום של רקמות עצם ושריר, וכן איזון חומציות באמצעות מרכיב הקרבונט. בעת פעילות גופנית עצימה, החומציות של הסביבה התאית עולה עקב ייצור מוגבר של יוני מימן. בפיתוח הטכנולוגיה של אמורפיקל, מרכיב הקרבונט נקשר ליוני המימן ומייצר מולקולות של ביקרבונט. ביקרבונט הוא מאזן החומציות הטבעי של הגוף. מנגנון יחודי זה מסביר את הצלחת המחקר בקרב ספורטאיות.
מאז יצאה חברת אמורפיקל עם תכשירה לספורטאים, התקבלו עדויות רבות של ספורטאים שהראו שיקום מהיר מפציעות ספורט שונות, התאוששות מהירה מאימונים ואף שיפור ביצועים. תוצאות המחקר הנוכחי, הן בשורה מדהימה לספורטאים. בנוסף למחקר זה, צפויים להתקיים מחקרי המשך, שימשיכו לבחון ולחקור את המנגנון המינרלים ננו-אמורפים פורץ הדרך שהחברה פיתחה. הפיתוח של חברת אמורפיקל כולל מעל 187 פנטנטים רשומים, ואמורפיקל היא החברה היחידה והראשונה בעולם שהצליחה לפתח מנגנון זה, המחקה את הפעולה הטבעית של הגוף.
להלן תוצאות המחקר כפי שהתקבלו על ידי צוות החוקרים:
תוצאות
המדידות האנתרופומטריות (ממוצע ± סטיית תקן (SD)) בתחילת המחקר מוצגות בטבלה 1. לא נצפו הבדלים בין הקבוצות או בתוך הקבוצות במדידות האנתרופומטריות. ממוצע (±SD) הצריכה היומית התזונתית של מיקרו- ומקרו-נוטריאנטים, שהתקבל משאלון תדירות צריכת המזון (FFQ) שמולא בתחילת המחקר (לפני), מוצג בטבלה 3. לא נצפו הבדלים מובהקים בין הקבוצה שקיבלה סידן פחמתי אמורפי (ACC) לקבוצת הפלצבו (PL) באף אחד מהערכים התזונתיים.
ממוצע ערכי 1-RM (חזרה אחת מקסימום) בתרגילי סקוואט אחורי (Back squat) ולחיצת חזה (Bench press) שהתקבל בשתי הקבוצות בתחילת המחקר מוצג בטבלה 4. לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בערכי 1-RM המוחלטים (ק”ג) יחסית למסת גוף או יחסית לערכי מסת גוף רזה (/BW או /LBM, בהתאמה). תוצאות RM-ANOVA (טבלה 5) מצביעות על כך שערכי 1-RM הממוצעים בתוך כל קבוצה (אפקט הזמן) בשני מצבי התרגול עלו באופן מובהק לאחר 8 שבועות אימון, והתבטאו כערכי 1-RM מוחלטים (ק”ג) יחסית למסת גוף או יחסית לערכי מסת גוף רזה.
ה-RM-ANOVA (טבלה 5) מגלה אפקט זמן מובהק על ערכי 1-RM המוחלטים בסקוואט אחורי, מגמה חזקה עבור אפקט בין-הקבוצות (p < 0.06), ואפקטים מובהקים בין-הקבוצות על ערכי 1-RM ספציפיים למסה (BW) ול-LBM בסקוואט אחורי. לא נמצאו אינטראקציות באף אחד מערכי ה-1-RM עבור סקוואט אחורי. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בערכי 1-RM בלחיצת חזה; עם זאת, נמצאה מגמה חזקה של הבדל בין-הקבוצות (p < 0.06) בערכי 1-RM המוחלטים בלחיצת חזה. ההבדלים בין ערכי 1-RM לפני ואחרי (Δ1-RM) שנוצרו במהלך תרגילי סקוואט אחורי ולחיצת חזה מוצגים באיור 2. כל ערכי Δ1-RM בסקוואט אחורי בקבוצת ACC היו גבוהים יותר במובהק (p < 0.05) מהערכים שנראו בקבוצת ה-PL.
טבלה 6 מציגה הבדלי 1-RM ו-95% רווחי בר-סמך (CI) המראים את ערכי האפקט (אומדן β1). אפקטים מובהקים נמצאו בכל ערכי Δ1-RM עבור סקוואט אחורי (מוחלטים, לכל BW, ולכל LBM). כל ערכי האפקטים עבור ה-Δ1-RM שבוצעו בתרגילי לחיצת חזה היו בלתי מובהקים סטטיסטית.
ניתוח הסטטוס מגיב/לא-מגיב האישי ב-Δ1-RM של תרגילי סקוואט אחורי ולחיצת חזה מראה כי ארבע חברות בקבוצת ה-ACC הראו Δ1-RM% גבוה מ-45%, בהשוואה לשתי משתתפות בלבד בקבוצת ה-PL. ארבע משתתפות בקבוצת ה-PL הראו >30% ב-%Δ1-RM בלחיצת חזה, בהשוואה לשתי משתתפות בקבוצת ה-PL, וערך ה-1-RM בלחיצת חזה של אחת המשתתפות בקבוצת ה-PL ירד (%Δ1-RM = -13%).
טבלה 3. ממוצע (±SD) ערכי הצריכה של מיקרו ומקרו-נוטריאנטים של קבוצת ה-ACC וקבוצת ה-PL, שנגזר משאלון FFQ שמולא בתחילת המחקר (מבחן-t דו-זנבי).
| קבוצה | ACC | PL | |
| משתנה, יחידות/יום | (n = 14) | (n = 17) | ערך-p |
| אנרגיה, קק”ל | 2723.3 ± 1159.4 | 2914.5 ± 1018.3 | 0.943 |
| חלבון, גר’ | 114.0 ± 54.0 | 132.1 ± 54.8 | 0.738 |
| שומן, גר’ | 113.8 ± 50.2 | 104.9 ± 36.5 | 0.585 |
| פחמימות, גר’ | 285.4 ± 146.9 | 303.9 ± 132.2 | 0.725 |
| מים, גר’ | 3754.5 ± 1390.9 | 4409.5 ± 1280.5 | 0.198 |
| סידן, גר’ | 1281.5 ± 602.0 | 1535.2 ± 732.4 | 0.551 |
| ויטמין D, מק”ג | 8.9 ± 6.4 | 11.3 ± 7.2 | 0.354 |
טבלה 4. ממוצע ±SD בנקודת ההתחלה של ערכי 1-RM שבוצע על ידי קבוצת ה-ACC (n = 14) וקבוצת ה-PL (n = 17) (מבחן-t דו-זנבי).
| תרגיל | ACC | PL ערך-p |
| סקוואט, ק”ג | 55.5 ± 12.4 | 52.4 ± 11.3 | 0.471 |
| סקוואט, ק”ג/ק”ג BW | 0.88 ± 0.3 | 0.76 ± 0.2 | 0.213 |
| סקוואט, ק”ג/ק”ג LBM | 1.24 ± 0.3 | 1.12 ± 0.2 | 0.199 |
| לחיצת חזה, ק”ג | 39.3 ± 10.3 | 38.2 ± 5.6 | 0.749 |
| לחיצת חזה, ק”ג/ק”ג BW | 0.59 ± 0.1 | 0.54 ± 0.1 | 0.259 |
| לחיצת חזה, ק”ג/ק”ג LBM | 0.87 ± 0.2 | 0.83 ± 0.2 | 0.602 |
BW = משקל גוף (ק”ג); LBM = מסת גוף רזה (ק”ג); C
טבלה 5. ניתוח RM-ANOVA של ניתוח ביצוע 1-RM על ידי קבוצת ה-ACC (n = 14) וקבוצת ה-PL (n = 17) לפני ואחרי 8 שבועות אימון והתערבות תזונתית. דרגות חופש עבור כל הניתוחים = 1, 58.
| תרגיל | קבוצה | ערך-p | זמן | ערך-p | Gr X T | ערך-p |
| סקוואט שרירי בטן | 3.53 | 0.065 | 44.06 | 0.001* | 0.66 | 0.421 |
| סקוואט/BW | 5.61 | 0.021 * | 19.14 | 0.001* | 0.22 | 0.638 |
| סקוואט/LBM | 7.85 | 0.007 * | 40.58 | 0.001* | 0.77 | 0.385 |
| לחיצת חזה שרירי בטן | 0.64 | 0.429 | 7.48 | 0.008* | 0.11 | 0.738 |
| לחיצת חזה/BW | 3.63 | 0.062 | 10.05 | 0.002* | 0.16 | 0.691 |
| לחיצת חזה/LBM | 1.88 | 0.176 | 5.30 | 0.025 * | 0.31 | 0.580 |
קבוצה = ערכי F (סטטיסטי F) לאפקט הקבוצה; זמן = ערכי F לאפקט הזמן; Gr X T = ערכי F עבור אפקט הזמן (אינטראקציה) של קבוצה X; BW = משקל גוף (ק”ג) ו-LBM = מסת גוף רזה (ק”ג); * p < 0.05.
טבלה 6. אפקט טיפול ממוצע ו-95% רווחי בר-סמך (CI) בין קבוצת ה-ACC (n = 14) לקבוצת ה-PL (n = 17).
| תרגיל | אפקט | 95% CI | ערך-p |
| סקוואט | 5.62 | [0.27, 10.96] | 0.049 * |
| סקוואט/BW | 0.07 | [0.01, 013] | 0.042 * |
| סקוואט/LBM | 0.14 | [0.02, 0.26] | 0.035 * |
| לחיצת חזה | 1.57 | [-2.29, 5.43] | 0.432 |
| לחיצת חזה/BW | 0.03 | [-0.03, 0.08] | 0.337 |
| לחיצת חזה/LBM | 0.06 | [-0.02, 0.15] | 0.128 |
| BW = משקל גוף (ק”ג); LBM | = מסת גוף רזה | (ק”ג); * p < 0.05. |
איור 2. ממוצע ± SD של ערכי 1-RM לפני ואחרי (Δ1-RM) עבור 1-RM של תרגיל סקוואט אחורי (גרפים שמאליים) ותרגיל לחיצת חזה (גרפים ימניים). הערכים הם מוחלטים בקילוגרמים (גרפים עליונים; מנורמלים למשקל הגוף (BW) (גרפים אמצעיים) ולמסת גוף רזה (LBM) (גרפים תחתונים). * = אפקט מובהק בין הקבוצות (p < 0.05) כפי שעלה ממודל רגרסיה לינארית (ראו ניתוח סטטיסטי); ACC = קבוצת ACC; PL = קבוצת פלצבו.
סיכום
לסיכום, תוספי סידן פחמתי אמורפי (ACC) לטווח ארוך עשויים לחולל אפקט ארגוגני (משפר ביצועים ספורטיביים) על יצירת כוח מקסימלי. על מחקרים עתידיים להתמקד בהשפעות של תוספי ACC באירועי ספורט שונים ולחקור את מנגנוני הפעולה של ACC, העשויים להסביר את תכונותיו הארגוגניות.
תרומות המחברים: קונספטואליזציה, מתודולוגיה ואנליזה, י”ו וא”י; אנליזה פורמלית, ב”י וי”ו; אימון, י”ע; חקירה, י”ע, י”ו, א”י וב”י; כתיבה – הכנת טיוטה מקורית, י”ו; כתיבה, סקירה ועריכה, א”י, י”ע וב”י; פיקוח, י”ו, י”ע וא”י; השגת מימון, י”ו. כל המחברים קראו והסכימו לגרסת המאמר שבפרסום זה.
מימון: מחקר זה מומן על ידי מענק מחקר מהמכללה האקדמית תל חי, תל חי 1220800, ישראל.
הצהרת ועדת הביקורת המוסדית: המחקר נערך בהתאם להצהרת הלסינקי ואושר על ידי ועדת הביקורת המוסדית של המכללה האקדמית תל חי (קוד פרוטוקול THC-7/2021-18 ביום 22.09.2021).
כתב הסכמה מדעת: הסכמה מדעת התקבלה מכל המשתתפים המעורבים במחקר.
הצהרה בדבר זמינות נתונים: הנתונים המוצגים במחקר זה זמינים לפי בקשה מהמחבר הרלוונטי.
ניגודי עניינים: המחברים מצהירים על היעדר ניגוד עניינים.
שתפו:
מאמרים נוספים
