ד”ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל
סידן (קלציום), הוא המינרל הנפוץ ביותר בגוף, ועל-כן עלינו לצרוך אותו על-בסיס יומי. בגוף של אדם ממוצע יש מעל לקילוגרם של יסוד הסידן, כמות הגדולה פי שמונה מאשר כמות הנתרן (סודיום) – שהוא המינרל השני בשכיחותו.
היות והסידן חיוני לבניית העצמות והשיניים – הוא הכרחי עוד בטרם לידתנו. תהליך בניית, שימור והתחדשות העצם הוא דינמי ומתרחש לאורך כל חיינו, ומורכב מתהליכי בנייה ופירוק של תאי עצם המתרחשים בו-זמנית. בשלבים מאוחרים בחיים, קצב פירוק העצם גובר על קצב הבנייה, ולפיכך עולה הצורך בצריכה מוגברת של סידן.
אנשים רבים נוטלים תוספי סידן למניעת שברים, לטיפול במחלות עצם מטבוליות, להגדלה או לשימור מסת העצם ועוד.
ישנם מספר סוגים של תוספי סידן, ובכתבה זו נתמקד בשלושה סוגים: קלציום קרבונט (פחמתי) גבישי וקלציום ציטראט גבישי, השכיחים ביותר בשוק, והדור החדש של הסידן – קלציום קרבונט אמורפי.
חשיבות הסידן לגוף האדם
הסידן משתתף בתהליכים ביולוגיים רבים, וכ-99% ממנו נמצאים בעצמות ובשיניים. הגוף משקיע משאבים רבים במטרה לשמור על ריכוז הסידן בדם (1%) ולבצע פעילויות הכרחיות וחיוניות בכל תאי הגוף. במצב של מחסור בסידן, יילקח הסידן הנדרש מהעצמות (ולכן רק בדיקת צפיפות עצם תשקף נאמנה את מצב הסידן בגוף – בעוד שרמתו התקנית בדם עלולה להטעות). השמירה על ריכוז קבוע של סידן בדם מגדילה את הסיכוי לאוסטאופורוזיס, שהיא מחלת דלדול העצם, המתאפיינת בעצמות חלשות ושבריריות. מומלץ להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת הכוללת מזון עשיר בסידן, ואף לשקול שימוש בתוספי
סידן במידת הצורך (לכמויות הסידן המומלצות לפי גילאים, קראו את הכתבה הבאה).
קלציום קרבונט גבישי: סוג הסידן הנפוץ ביותר בשוק
קלציום קרבונט הוא מקור הסידן הנפוץ ביותר בטבע, וניתן למצוא אותו בקונכיות (צדפות), בסלעים ובאבני גיר, המכסים כ-4% מפני שטח כדור הארץ. ביחס לשאר תוספי הסידן, קלציום קרבונט מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של סידן נקי (כ-40%*). במונחי עלות מול תועלת, קלציום קרבונט הוא תוסף סידן משתלם: הוא מכיל ריכוז גבוה של סידן נקי, ובנוסף לכך מגיע במינון גבוה בד”כ (כ-600-500 מ”ג בטבלייה). לקלציום קרבונט תופעות לוואי העשויות לבוא לידי ביטוי ברמה נמוכה של תיאבון, עצירות, יובש בפה, צמא, בחילות, הקאות ועלייה בכמות השתן. לנוטלים תרופות סותרות חומצה מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל. סידן קרבונט גבישי הוא מאוד בלתי-מסיס, ויעילותו של תוסף זה מתבססת על המסתו, החלקית בלבד, הנעשית ע”י החומצה בקיבה ושחרור יוני סידן הנספגים בהמשך במעיים וחודרים למערכת כלי הדם בצורתם המומסת.
קלציום ציטראט גבישי: ניתן לקחת אותו ללא תלות בארוחה
קלציום ציטראט מכיל פחות יונים של סידן מאשר קלציום קרבונט (כ-21%*), ויתרונו מתבטא בנוחיות השימוש:
הוא משמעותית מסיס יותר מקלציום קרבונט גם בסביבה לא חומצית, ולכן ניתן לקחת אותו ללא תלות בארוחה כיוון שהוא אינו זקוק לסביבה חומצית על-מנת להתמוסס באופן חלקי בקיבה, ולהיספג במעיים כיוני קלציום. קלציום ציטראט מיועד למטופלים הסובלים מבעיות ייצור חומציות בקיבה, לאנשים מעל לגיל 50 (כיוון שבגיל זה פוחתת חומציות הקיבה), לנוטלים תרופות סותרות חומצה ולסובלים מבעיות עיכול.
קלציום ציטראט נחשב כתוסף סידן הנספג טוב יותר מאשר קלציום קרבונט – אך במידה ונוטלים קלציום קרבונט יחד עם המזון, לעיתים קרובות לא יהיה כלל הבדל ברמת הספיגה. בוצעו מחקרים רבים המשווים בין הספיגה של שני התוספים והתקבלו בהם תוצאות שונות: מיצוע כל התוצאות מציג יתרון של כ-25% בספיגה של קלציום ציטראט (לעומת יתרון של 100% לסידן אמורפי ביחס לקלציום קרבונט גבישי). מחקר מכונן בתחום שהשווה בין תוספי קלציום שונים, כולל השניים שבמאמר, לא מצא תלות מהותית בין מסיסות התוספים לבין ספיגתם במעיים.1 בטבליה של קלציום ציטראט ריכוז הסידן הוא נמוך יותר מאשר קלציום קרבונט (כ-300-200 מ”ג). במידה ואין סיבה מיוחדת ליטול קלציום ציטראט, ייתכן כי קלציום קרבונט יהיה עדיף במונחי עלות מול תועלת.
ואם כבר קלציום קרבונט, הכירו את הדור החדש של הסידן: קלציום קרבונט אמורפי
סידן קרבונט וסידן ציטראט גבישיים הם סוגי תוספי הסידן הנפוצים ביותר בשוק. חשוב לדעת כי גורם המפתח לבחירת התוסף המתאים הוא כמות הסידן היסודי ויכולתו להספג ולעבור במעיים לנוזלי הגוף לשם בניית העצמות וביצוע פעילויות בריאותיות ברמת התאים. לאור האמור לעיל, קלציום קרבונט גבישי, הזול יותר, הוא גם השכיח ביותר. יחד עם זאת, כל תוספי הקלציום קרבונט הקיימים בשוק הם גבישיים, פרט לתוסף אחד, המבוסס על קלציום קרבונט אמורפי. המונח “אמורפי” פירושו “חסר צורה”, ובמונחים מדעיים הכוונה היא לחומר חסר מבנה גבישי מסודר. חומרים אי-אורגניים בטבע
מעדיפים להיות בצורתם הגבישית, שנותנת למבנה מצב אנרגטי עדיף לפי חוקי התרמודינמיקה. לפיכך, קלציום קרבונט אמורפי הוא מאד לא יציב בטבע ונוטה להפוך במהירות למבנה הגבישי היציב והבלתי-מסיס. זו הסיבה להיווצרות ה-“אבן” בקומקומים ובדודי חימום.
לאחר נסיונות רבים שבוצעו במהלך מאה השנים האחרונות (דווקא בחקר העולם הגיאולוגי ונסיונות לפתור את בעיית ה-“אבן” הנ”ל), נמצאו שיטות לייצוב החומר האמורפי עם מייצבים המנוצלים בגוף בעצמם, והן ניתנות ליישום מסחרי.
פיתוח זה הוא על בסיס ביומימטי (חיקוי עולם החי), וזאת לאור גילוי יכולתו המדהימה של הסרטן הכחול לבנות מחדש את שריון גופו (כ-1/3 ממשקלו!) בשלושה ימים בלבד ותוך שימוש יעיל במצבורי קלציום קרבונט אמורפי, הנוצרים בשבוע שלפני הנישול.2
קלציום קרבונט אמורפי מורכב מצברים של חלקיקים ננומטריים בעלי קוטר הקטן פי 1,000 מעובי שערה, שטח פנים גדול וקשרים מבניים חלשים ביחס לחומר הגבישי (כתוצאה מאי הסדר בהרכב החומר). תכונות אלו מאפשרות לסידן הפחמתי להתמוסס עד פי 120 ביחס לקלציום קרבונט גבישי,3 ומגבירות את רמת הספיגה שלו בגוף לרמה ממוצעת של פי 2 ביחס אליו כפי שהוכח בניסויים קליניים שנערכו בישראל.4 בנוסף, נמצא במחקרים פרה-קליניים כי לקלציום קרבונט אמורפי פעילות ביולוגית אקטיבית גבוהה יותר בנושא שימור וקצב ריפוי עצם בכ-340%-30% יותר מאשר קלציום קרבונט גבישי,
והוא אף מחזק עצמות הנמצאות במצב אוסטאופורוזי בכ-40% יותר מאשר קלציום קרבונט גבישי.5 בניסויים שבוצעו ומבוצעים עם אבקות ותרחיפי החומר האמורפי, עולה שיש ביכולתו להיספג ולהיות יעיל ביותר בפעילותו, גם אם איננו עובר בקיבה כשהוא נספג באיזורים ריריים אחרים בגוף (כגון מתחת ללשון) או בהזרקה ישירה לבטן, כפי שבוצע בניסויים פרה-קליניים רבים. המחקר לבדיקת יעילות קלציום קרבונט אמורפי בתחום הבריאות והרפואה נמשך בישראל ומתקדם גם בימים אלו.