מגיע לך משלוח חינם - מ2 מוצרים ומעלה
כאשר אנחנו מדברים על מנופאוזה ואוסטאופורוזיס, אנחנו מדברים על אחד מהתסמינים שקורים בגיל המעבר והוא דלדול העצם. בהקשר של נשים, כל אישה נולדת עם מאות אלפי ביציות בלתי-בשלות השוכנות בשחלותיה, ועם הגיעה לבגרות מינית מבשילות כ-400,000 מתוכן. בתהליך ביולוגי הידוע כמחזור החודשי של האשה, משתחררת מדי חודש ביצית אחת מדי מהשחלות, ושאר הביציות מתפרקות ואינן מתחדשות. אצל נשים בגיל המעבר מתחיל תהליך מואץ של אבדן מסת עצם, מנופאוזה, ובשמה המוכר גיל המעבר (או גיל הבלות). מנופאוזה היא התקופה בחיי האישה, שבה היא מפסיקה לקבל את המחזור החודשי (גיל הפסקת הווסת). זהו הגיל שבו נפסק ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף,השחלות מפסיקות לשחרר ביציות, והאישה אינה יכולה עוד להרות. בעולם המערבי, הגיל הכרונולוגי השכיח לתחילתו של גיל המעבר הוא 50, אם כי ישנן נשים המגיעות אליו בגיל צעיר או מאוחר יותר.
הכניסה למנופאוזה אינה מיידית. מדובר בתהליך מתמשך שבו עוברת האשה פרי-מנופאוזה, תקופה שבה חלה ירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון. בשלב זה, האישה עדיין מבייצת אך באופן שאינו תקין, והמחזור החודשי שלה אינו סדיר. בשלב זה היא תחווה על פי רוב גלי חום ותופעות לוואי
אחרות.
בנוסף לתופעות הפיזיולוגיות, חוות נשים רבות בגיל המעבר ובעקבות מנופאוזה גם תסמינים נפשיים ורגשיים שונים, הכוללים התקפי חרדה וירידה במצב הרוח, מתח דכדוך, מתח ועצבנות יתר ועוד. אישה מוגדרת כמנופאוזאלית (כלומר שהגיעה לגיל המעבר), כאשר היא אינה מקבלת וסת במשך 6 חודשים רצופים או יותר. ובשלב הבא נפסקות גם תופעות הלוואי הכרוכות
בהפסקת המחזור.
ירידה במסת העצם מתחילה על פי רוב סביב גיל 35, ובסביבות גיל 50 מתרחש אבדן רקמת עצם בכמות מסיבית ביותר. אצל נשים בגיל הבלות, עקב הפסקת ייצור הורמון האסטרוגן החיוני לשמירה על העצמות, מתחיל תהליך מואץ של אבדן מסת עצם. הירידה החדה בצפיפות העצם מעלה את הסיכון למחלת האוסטיאופורוזיס אשר גורמת להיחלשות העצמות ולנטייה לשברים, בפרט באזור אגן הירכיים, פרק כף היד ועמוד השדרה.
בשל הסיכון הגבוה לאוסטאופורוזיס, בתקופה זו חשוב במיוחד להקפיד על צריכת סידן במינון של 1,200 – 1,500 מ”ג ליום, הן באמצעות תזונה והן על ידי תוסף סידן, וכן ליטול מדי יום ויטמין D בכמות של 800 יחב”ל. כמו כן, יש להקפיד על ביצוע פעילות גופנית הכוללת תרגילים לחיזוק העצמות, כגון הליכה או ריצה.
כל אישה נולדת עם מאות אלפי ביציות בלתי-בשלות השוכנות בשחלותיה, ועם הגיעה לבגרות מינית מבשילות כ-400,000 מתוכן. בתהליך ביולוגי הידוע כמחזור החודשי של האישה, משתחררת מדי חודש ביצית אחת מדי מהשחלות, ושאר הביציות מתפרקות ואינן מתחדשות. אצל נשים בגיל המעבר מתחיל תהליך מואץ של אבדן מסת עצם, מנופאוזה, ובשמה המוכר גיל המעבר (או גיל הבלות). מנופאוזה היא התקופה בחיי האישה, שבה היא מפסיקה לקבל את המחזור החודשי (גיל הפסקת הווסת). זהו הגיל שבו נפסק ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף,השחלות מפסיקות לשחרר ביציות, והאישה אינה יכולה עוד להרות.
בעולם המערבי, הגיל הכרונולוגי השכיח לתחילתו של גיל המעבר הוא 50, אם כי ישנן נשים שמגיעות אליו בגיל צעיר יותר. הכניסה למנופאוזה אינה מיידית. מדובר בתהליך מתמשך שבו עוברת האשה פרי-מנופאוזה, תקופה שבה חלה ירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון. בשלב זה, האישה עדיין מבייצת אך באופן שאינו תקין, והמחזור החודשי שלה אינו סדיר. בשלב זה היא תחווה על פי רוב גלי חום ותופעות לוואי אחרות.
במקרים רבים של מנופאוזה מוקדמת מומלץ טיפול הורמונלי לטווח ארוך (לכל הפחות עד שהאישה מגיעה למנופאוזה פיזיולוגית רגילה – בסביבות גיל 50), וזאת במטרה להפחית את הופעת התסמינים ולהפחית את הסיכון למחלות כרוניות הקשורות בתופעה.
נוכח הסיכון המוגבר לאוסטיאופורוזיס בקרב נשים במנופאוזה מוקדמת, חשוב להוסיף לטיפול ההורמונלי גם תפריט יומי עשיר בסידן, צריכת תוספי סידן במינון של 1,200 מ”ג ביום, וויטמין D בקצובה יומית של 1,200-1,000. נוסף על כך, חשוב לבצע פעילות המשלבת עבודת כוח ותרגילי התנגדות לחיזוק מסת העצם.
מומלץ לבצע בדיקות צפיפות עצם מיד בהינתן הטיפול המונע, וזאת על מנת להעריך את תמונת המצב בראשית התהליך ולבחון את תגובת הגוף לטיפול.
התסמינים הבולטים של מנופאוזה הם:
למנופאוזה קיימים גם תסמינים נפשיים ורגשיים העלולים להופיע לצד התופעות הפיזיולוגיות. נשים רבות חוות בגיל המעבר ובעקבות מנופאוזה גם תסמינים נפשיים ורגשיים שונים, הכוללים התקפי חרדה וירידה במצב הרוח, מתח דכדוך, מתח ועצבנות יתר ועוד. אישה מוגדרת מנופאוזלית (כלומר שהגיעה לגיל המעבר), כאשר היא אינה מקבלת וסת במשך 6 חודשים רצופים או יותר. ובשלב הבא נפסקות גם תופעות הלוואי הכרוכות בהפסקת המחזור.
ירידה במסת העצם מתחילה על פי רוב סביב גיל 35, בסביבות גיל 50 מתרחש אובדן רקמת עצם בכמות מסיבית ביותר. אצל נשים בגיל הבלות, עקב הפסקת ייצור הורמון האסטרוגן החיוני לשמירה על העצמות, מתחיל תהליך מואץ של אובדן מסת עצם. הירידה החדה בצפיפות העצם מעלה את הסיכון למחלת האוסטיאופורוזיס אשר גורמת להיחלשות העצמות ולנטייה לשברים, בפרט באזור אגן הירכיים, פרק כף היד ועמוד השדרה.
בקרב נשים המגיעות למנופאוזה לפני גיל 40, הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס גבוה בכ-80% מאשר אצל נשים שמגיעות לגיל המעבר בשלב מאוחר יותר בחייהן.
מנופאוזה מוקדמת (“Premature menopause”), מוגדרת כמצב שבו אישה שגילה מתחת ל-40 חווה ירידה בהורמוני המין – אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון, ומפסיקה לקבל את המחזור החודשי.
מנופאוזה מוקדמת נפוצה בקרב כ–1% מהנשים. גורמי הסיכון לה, כמו גם התופעות הפיזיולוגיות והנפשיות המאפיינות אותה, שונים במידת מה מאלו של המנופאוזה הפיזיולוגית הרגילה (המגיעה לרוב בסביבות גיל 50).
בין התופעות המאפיינות מנופאוזה מוקדמת ניתן למנות יובש וגינלי, פעילות יתר של שלפוחית השתן, קשיי שינה, רגישות יתר, רמות מתח גבוהות, נטייה לתוקפנות, התקפי חרדה ודיכאון. חלק מן הנשים החוות מנופאוזה מוקדמת מדווחות על ירידה בהערכה העצמית, חוסר סיפוק וירידה בהרגשה הכללית.
בקרב נשים שחוות מנופאוזה מוקדמת לרוב יימצא מחסור גדול יותר באנדרוגנים (בעיקר טסטוסטרון ואנדרוסטנדיון) בהשוואה לנשים המצויות במנופאוזה פיזיולוגית רגילה – דבר הגורם במרבית המקרים לירידה באנרגיה ובהרגשה הכללית ולירידה בליבידו ובתפקוד המיני.
כמו כן, בהשוואה לאוכלוסיית הנשים החוות מנופאוזה רגילה, נשים במנופאוזה מוקדמת מצויות במשך תקופה ממושכת יותר במצב של מחסור אסטרוגני, מצב המעודד עלייה במחלות כרוניות הקשורות במנופאוזה, לרבות מחלות לב וכלי דם, מחלות דמנטיות ואוסטאופורוזיס.
מנופאוזה מוקדמת מעלה בכ-80% את הסיכון לאוסטאופורוזיס ככל שגיל המנופאוזה מגיע מוקדם יותר, כך עולה הסיכון לירידה בצפיפות רקמת העצם ולדלדול במסת העצם בעתיד. הנתונים מראים כי מנופאוזה מוקדמת לפני גיל 40 מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס ואת הנטייה לשברים בגיל מאוחר בכ-80%.
במקרים רבים של מנופאוזה מוקדמת מומלץ טיפול הורמונלי לטווח ארוך (לכל הפחות עד שהאישה מגיעה למנופאוזה פיזיולוגית רגילה – בסביבות גיל 50), וזאת במטרה להפחית את הופעת התסמינים ולהפחית את הסיכון למחלות כרוניות הקשורות בתופעה.
נוכח הסיכון המוגבר לאוסטאופורוזיס בקרב נשים במנופאוזה מוקדמת, חשוב להוסיף לטיפול ההורמונלי גם תפריט יומי עשיר בסידן, צריכת תוספי סידן במינון של 1,200 מ”ג ביום, וויטמין D בקצובה יומית של 1,200-1,000. נוסף על כך, חשוב לבצע פעילות המשלבת עבודת כוח ותרגילי התנגדות לחיזוק מסת העצם.
מומלץ לבצע בדיקות צפיפות עצם מיד בהינתן הטיפול המונע, וזאת על מנת להעריך את תמונת המצב בראשית התהליך ולבחון את תגובת הגוף לטיפול.
אם יש לך אחד או יותר מגורמי הסיכון לדלדול עצם, חשוב לדבר על כך עם רופא המשפחה שלך ולבדוק את הצורך בהשלמת תזונתית של הסידן (לרשימת מזונות עשירים בסידן לחצו כאן).
Density הוא תוסף סידן אמורפי מתקדם אשר נספג עד פי 4.6 יותר בהשוואה לקלציום קרבונט גבישי.
מוקד שירות הלקוחות שלנו ישמח לתת לך מידע נוסף.
ניתן לפנות אלינו באמצעות טופס צור קשר או באמצעות מוקד שירות לקוחות 24/7 1-700-70-9524
שתפו:
מאמרים נוספים
היתרונות של סידן אמורפי בטיפול באוסטאופורוזיס
תוספי התזונה של אמורפיקל אינם תרופה והם לא נועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. בכל מקרה של בעיה רפואית, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
