תוצאות הניסוי המוצלח של חברת אמורפיקל, האצה של גידול תאים בוני עצם בחלל יאפשר שהייה ארוכת טווח,
של אסטרונאוטים, מחוץ לכדור הארץ. כעת, יותר מ-50 שנה לאחר שהאדם הראשון נחת על הירח, נבחן הפיתוח
הישראלי של חברת “אמורפיקל” כפתרון מועדף וללא תופעות לוואי למניעת איבוד עצם הן על כדור הארץ והן בחלל.

שהות ממושכת בחלל גורמת לסכנה נפוצה בקרב האסטרונאוטים הסובלים מאיבוד מואץ של מסת עצם ושריר של בין 1
ל 2 אחוז מידי חודש (!).  החמרה זו, המתרחשת בשכיחות גבוהה בקרב אסטרונאוטים הנחשפים לתנאי חוסר כבידה
ולקרינה קוסמית, גורמת להיווצרות מואצת של אוסטאופורוזיס המכונה “המחלה השקטה” מכיוון שהיא לרוב מתפתחת
במשך שנים וללא סימנים מוקדמים. המחלה פוגעת בעיקר באזור הגב התחתון, האגן והירכיים. בשל שחיקה זו של עצמות
הגוף, האסטרונאוטים מורשים לשהות בחלל רק עד חצי שנה, שכן משך ההחלמה ארוך ומתיש ואורך בין שלוש לחמש שנים.

הניסוי בחן האם שימוש בסידן הייחודי שפותח בהצלחה ע”י אמורפיקל, קלציום קרבונט אמורפי (ACC המכונה “סידן אמורפי”, גורם להגדלה משמעותית בייצור תאים בוני עצם (אוסטואובלסטים) ויצירת רקמת עצם בחלל, זאת בהשוואה לניסויים שנעשו עד היום בחלל, במצב של מיקרוגרביטציה (חוסר כבידה).

בהתבסס על מחקרים קודמים אשר בוצעו ע”י מדענים מארצות הברית, בשיתוף עם סוכנות החלל האמריקאית,
נאס”א נמצא כי תאים אוסטאובלסטים גדלים לאט יותר בחלל בהשוואה לקצב גידולם בכדור הארץ (60% לאט יותר).
אמורפיקל רצתה והצליחה להוכיח כי הוספת הסידן האמורפי לתאים האוסטאובלסטים, האיצה את גידולם ואת התמיינותם
לתאי עצם בוגרים תוך זמן קצר בכדור הארץ ובחלל. ממצא זה מאפשר מתן פתרון הולם ויעיל לבעיית דילול העצם של
האסטרונאוטים בחלל, ומוכיח בצורה חד משמעית וברורה שהסידן האמורפי הינו פתרון יעיל לאוסטאופורוזיס.

בהתבסס על תוצאות מחקר פרה-קליני שערכה חברת “אמורפיקל” בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון המוכיח,
כי לסידן האמורפי קיימים יתרונות רבים על פני סידן פחמתי גבישי (הנמכר כתוסף התזונה המקובל בעולם): הסידן
האמורפי נספג בכ-40% יותר בתאי העצם, לעומת הסידן הרגיל המקובל ותורם בכך למניעת שברים, הזמינות הביולוגית
שלו גבוהה יותר משמעותית עד פי 4.6 יותר מתוסף סידן רגיל והמסיסות של הסידן האמורפי גבוהה מזו של החומר
הגבישי פי 120 בסביבה ביולוגית רגילה. הסידן האמורפי כבר היום משווק כתוסף מזון בארץ ובעולם.

תיאור הניסוי

ב-29 ביולי 2018, שוגר לחלל הניסוי בסידן האמורפי על ידי “ספייסלאב” (“קרן רמון”), לבדיקת השפעתו על התמיינות תאים
אוסטאובלסטים ויצירת רקמת עצם בחלל, בהשוואה להשפעתו בכדור הארץ.

החוקרים חילקו צינורית, מיוחדת שהוקצתה על ידי חברת “ננורקס”, לשלושה תאים: בתא הראשון, הוכנסו,
בתוך באריות, תאים אוסטאובלסטים שמקורם מתאי גזע בוגרים אשר עברו התמיינות ראשונית לכיוון תאי עצם.
אותו התא הכיל נוזל המכיל חומרי הזנה וגידול לתאים (“מדיום”) המכיל סידן אמורפי במצב צבירה נוזלי. בתא השני,
מדיום המאפשר התמיינות והכוונה של התאים השונים לתאי עצם, המכיל אף הוא סידן אמורפי, ובתא השלישי, חומר
המקבע את התאים (פאראפורמלדהיד) אשר יקבע את התאים, לאורך זמן. עם הגעתם לחלל, פתחו האסטרונאוטים
את המחיצה הראשונה ואפשרו לתאים להתמיין, לאחר שבועיים בתחנת החלל, הסירו את המחיצה השנייה, במטרה
לקבע את התאים. על מנת לבחון את היווצרות תאים בוני עצם נצבעו התאים עם צבען אדום בשם אליזרין רד בתום
הניסוי. צבען זה צובע את הסידן המצוי בתוך תאים בוני עצם בוגרים (אוסטאוציסטים) המעידים על קיומה של רקמת
עצם ממשית.

תוצאות המחקר שנערך בחלל בסיוע האסטרונאוטים של נאס”א הוכיח, כי תאים שנשלחו לחלל, הצליחו להתפתח ולהתמיין
ביעילות בנוכחות הסידן האמורפי, על אף התנאים הבלתי נאותים בהם שהו זמן ממושך, בתנאי מיקרוגרביטציה, כמות מוגבלת
של שטח גידול ועוד. מעבר לכך, נצפתה עדות ברורה לכך שהתאים אכן התמיינו טוב יותר לתאים בוני עצם בוגרים בעזרת
הסידן האמורפי בחלל, בדומה לניסוי הבקרה שנערך במעבדות אמורפיקל על כדור הארץ.

בעקבות הניסוי בחלל,  ביקרו שני אסטרונאוטים מארה”ב בספטמבר 1820 במפעל “אמורפיקל” בערבה,
כדי ללמוד על הפעילות של הסידן האמורפי והיכולת שלו לפתור את בעיית השהייה בחלל לתקופות ארוכות.     

יוסי בן, מנכ”ל חברת “אמורפיקל” אומר: “מדובר בפיתוח פורץ דרך, בתחום שמירת בריאות האסטרונאוטים בחלל,
אשר נפגעת באופן עקבי כתוצאה משהייה ממושכת בחלל. המטרה הינה לבסס את יתרונות השימוש בסידן האמורפי
בעת שהות ממושכת יותר של אסטרונאוטים בחלל”.

 חברת “אמורפיקל”, חברת ביוטכנולוגיה חלוצית כחול-לבן העוסקת בפיתוח תרופות ותוספי תזונה מהפכניים לטיפול
ומניעה של מחלות עצם מטבוליות בבני אדם.

הכל התחיל מתגליתו של יוסי בן שהסרטנים הכחולים מאוסטרליה, מגדלים את שריונם לאחר נישולו הטבעי בקצב
של 72 שעות, לעומת כחודש בממוצע אצל זני סרטן אחרים. בשנת 2004 ייסד יוסי בן את “אמורפיקל” וביוזמת החברה
הצליחו החוקרים לחקות בצורה סינתטית את אופן ייצור הסידן האמורפי אצל הסרטן הכחול, לייצבו לתקופות ארוכות, ובכך
לייעל משמעותית את התהליך ולאפשר ייצור מסחרי וזול בסדרי גודל של החומר הפעיל. כ־400 קבוצות מחקר ניסו בעבר
לייצב סידן אמורפי סינתטי לצרכי מחקר. אך “אמורפיקל” הינה החברה הראשונה והיחידה שצלחה במשימה, תוך שימוש
במייצבים שאינם מזיקים לבריאות ולסביבה.

החברה כבר ביצעה מספר מחקרים קליניים. מחקר שערכה החברה בקרב נשים בגיל המעבר בבית החולים איכילוב
הראה, כי דנסיטי הסידן האמורפי נספג בדם פי 2 ויותר מאשר קלציום קרבונט גבישי. ניסוי קליני נוסף בסידן אמורפי
בקרב מטופלים הסובלים מתת פעילות של בלוטת יותרת התריס, שנערך בבית החולים רמב”ם בחיפה,
צמצם כבחצי את המינון התרופתי של המטופלים (שהשתמשו במגוון של מוצרי סידן המצויים בשוק) ונרשמו שיפורים
משמעותיים במדדים הביוכימיים וירידה בתופעות הלוואי. על סמך זה התקבל אישור מה-FDA האמריקאי להתחיל בניסוי
קליני, בקנה מידה עולמי, בקרב מטופלים הסובלים מתת פעילות של בלוטת יותרת התריס.

הניסוי בסידן האמורפי בחלל נערך כחלק מתוכנית “רמון ספייסלאב” בשיתוף קרן רמון, ע”ש האסטרונאוט
אילן רמון ואסף בנו, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד החינוך וסוכנות החלל האמריקאית
נאס”א.