אוסטאוארטריטיס היא דלקת מפרקים ניוונית הנפוצה והאגרסיבית ביותר. מחלה זו פוגעת בכ-60% מהגברים ובכ-70% מהנשים מעל גיל 65. דלקת מפרקים ניוונית קשורה ישירות לסחוס (רקמה קשה וחלקלקה הנמצאת בקצות העצמות במקום בו נוצר מפרק). תסמינים לדלקת מפרקים ניוונית כוללים התקפים חוזרים של כאב, נוקשות, נפיחות וחוסר יציבות של המפרק. לעיתים הסובלים מדלקת זו מוגבלים בתנועתם. רוב הטיפולים לדלקת מפרקים ניוונית מתמקדים בהקלה על הכאב, שמירה על רמת התפקוד הכללי והפחתת מגבלות התנועה. בכתבה הבא נסקור תסמינים ודרכי טיפול אשר יסייעו לכם במידה ואתם סובלים מהמחלה.

אוסטאוארטריטיס תסמינים עיקריים

התסמינים העיקריים של אוסטאוארטריטיס כוללים:

1. כאב ונוקשות מפרקים: נוקשות וכאב במפרקים הוא תסמין מרכזי באוסטאוארטריטיס. הנוקשות והכאב עשויים להתרחש במיוחד בבוקר או לאחר פעילות, והם יכולים להחמיר לאחר תנועה או לאחר עומס על המפרק.
   
2.  נפיחות באזור המפרק: תסמין זה מתייחס לתחושת נפיחות או נפיחות באזור המפרק, שעלולה להיות תוצאה של הדלקת במפרק.
3. קול חריקה עם תנועת המפרק: זהו תסמין אקוטי שיכול להתרחש כאשר תנועת המפרק מפיקה קולות חריקה.
4. ירידה בתפקוד ובטווח התנועה של המפרק: אנשים הסובלים מאוסטאוארטריטיס עשויים להיתקל בהגבלה בתפקוד ובטווח התנועה של המפרק הנדרשים לביצוע פעולות יומיומיות.
5. נוקשות בוקר: זהו תסמין נפוץ באוסטאוארטריטיס, המתייחס לנוקשות ולקשיים בתנועת המפרקים, בייחוד לאחר חוסר תזוזה במשך שעות ארוכות כמו אחרי שנת הלילה.

יש לציין כי יתכן שלא כל התסמינים יופיעו אצל כל מי שסובל מאוסטאוארטריטיס. אולם תסמינים אלו יסייעו לרופא המטפל לבצע אבחון מדויק יותר.

אוסטאוארטריטיס – אזורים נפוצים בגוף

בעוד שדלקת מפרקים ניוונית יכולה להשפיע על כל מפרק,ישנם מספר מפרקים שבהם היא נפוצה יותר:

ידיים: מפרקי הידיים, כולל האצבעות והאגודלים, מושפעים לעתים קרובות מדלקת מפרקים ניוונית. זה יכול להוביל לכאב, נוקשות וגמישות מופחתת בידיים, מה שהופך משימות כמו אחיזה ולפיתה למאתגרות יותר.

ברכיים: דלקת מפרקים ניוונית בברכיים שכיחה למדי, במיוחד בקרב מבוגרים. פירוק הדרגתי של הסחוס במפרקי הברך עלול לגרום לכאבים, נפיחות, נוקשות וקושי בתנועה, בזמן הליכה או עלייה במדרגות.

ירכיים: מפרקי הירך מושפעים בדרך כלל גם מאוסטיאוארתריטיס. כאשר הסחוס במפרקי הירך נשחק, אנשים עלולים לחוות כאב, נוקשות וירידה בטווח התנועה בירכיים. זה יכול להשפיע באופן משמעותי על הניידות ועל איכות החיים.

עמוד השדרה: דלקת מפרקים ניוונית יכולה להשפיע על חלקים שונים של עמוד השדרה, כולל הצוואר (עמוד השדרה הצווארי) והגב התחתון (עמוד השדרה המותני). ניוון של מפרקי עמוד השדרה עלול להוביל לתסמינים כמו כאבי גב, נוקשות וגמישות מופחתת. במקרים חמורים, דלקת מפרקים ניוונית של עמוד השדרה עלולה לגרום לדחיסת עצבים, וכתוצאה מכך להקרין כאב או חוסר תחושה בזרועות או ברגליים.

דרכי טיפול והתמודדות

תמיכה בריפוי בעזרת תזונה

ניהול תזונתי עבור דלקת מפרקים ניוונית מתבסס על תזונה צמחית, אורגנית, מזון מלא עם מינימום מרכיבים מעובדים. תזונה זו כוללת:

1. מזונות על בסיס צמחי: התמקדו בצריכת מזון צמחי בעיקר או לחלוטין, כגון פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים.
2. מזונות לא מעובדים: בחרו במזונות שלמים ולא מעובדים כדי למקסם את צריכת החומרים התזונתיים ולמזער תוספים וחומרים משמרים מיותרים.
3. תוספי תזונה: יש לשקול תוספת של ויטמין B12, יוד ומינרלים נוספים שמקורם מהים, וכן אגוזי ברזיל לסלניום, בכמויות מומלצות כדי להבטיח צריכה מספקת.
4. שומנים בריאים: שלבו בתזונה שמנים בכבישה קרה, המהווים מקורות לחומצות שומן אומגה 3 ואומגה 6 כמו זרעים, אגוזים ודגנים לא מבושלים כדי לתמוך בבריאות המפרקים ולהפחית דלקות.
5. שתייה מספקת: שתו מים ללא פלואוריד או כלור כדי לשמור על רמת נוזלים תקינה בגוף.
6. חשיפה לשמש: חשיפה קבועה ומתונה לשמש בבוקר מומלצת לסינתזה של ויטמין D, אך הימנעו מכוויות שמש.

אוסטאוארטריטיס טיפול טבעי

אפשרויות טבעיות הכוללות צמחי מרפא ותוספי תזונה, יכולות להיות אפשרות לטיפול באוסטאוארטריטיס ללא תופעות לוואי. הנה כמה אפשרויות:

1. כורכום/כורכומין: ידוע בתכונותיו האנטי דלקתיות, הכורכום והתרכובת הפעילה שלו כורכומין הראו הבטחה בהפחתת כאב ודלקת הקשורים לאוסטאוארטריטיס. ניתן לצרוך אותו כתבלין בבישול או כתוסף
2. ג’ינג’ר: ג’ינג’ר מכיל תרכובות בעלות תכונות אנטי דלקתיות משככות כאבים, מה שהופך אותו למועיל לטיפול באוסטאוארטריטיס. ניתן לצרוך אותו טרי, כתה, או בצורת תוסף.
3. גלוקוזאמין וכונדרואיטין: אלו הן תרכובות טבעיות המצויות בסחוס. תוספי מזון המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין סולפט הוכחו כתומכים בבריאות המפרקים, מפחיתים כאב ומשפרים תפקוד אצל חלק מהאנשים עם אוסטאוארטריטיס.
4. חומצות שומן אומגה 3: קיימות בדגים שומניים כמו סלמון, כמו גם בזרעי פשתן, זרעי צ’יה ואגוזי מלך, לחומצות שומן אומגה 3 יש תכונות אנטי דלקתיות ועשויות לסייע בהפחתת נוקשות וכאבי מפרקים.
5. קפסאיצין: זהו חומר שמקורו בפלפל חריף (צ’ילי), בעבר הרחוק קפסאיצין הופק לשימוש מקומי בקרמים ומשחות כדי להקל על כאבים בזכות התכונות נוגדות החמצון והאנטי דלקתיות שיש בו. בנוסף, אכילת חריף גורמת להפעלת תאים של מערכת החיסון, ובכך להטיב במקרה של מחלות אוטואימוניות ובפרט בדלקת מפרקים כרונית.
6. תה ירוק: תה ירוק מכיל פוליפנולים בעלי תכונות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות, העשויות לסייע בהפחתת דלקת ולהאט את פירוק הסחוס באוסטאואטריטיס.
7. סידן קרבונט אמורפי:  pH דיירקט הינו פיתוח חדשני של סידן קרבונט אמורפי הניתן כאבקה באופן תת לשוני. בתהליך הספיגה הייחודי והיעיל, משתחרר הסידן קרבונט ישירות למחזור הדם המבנה האמורפי ננומטרי של דיירקט מביא לספיגת מינרלים מוגברת בגוף. הפעילות של סידן קרבונט אמורפי הוכחה במחקרים קליניים : סידן קרבונט אמורפי מווסת חומציות ומטפל בתהליכים דלקתיים ובכאב. אחד המחקרים המעניינים שביצעה אמורפיקל נעשו בחלל, שם מתרחשים תהליכים דלקתיים מואצים והתוצאות שהתקבלו מדהימות. תאים בנוכחות סידן קרבונט אמורפי הראו גדילה והתרבות. המשמעות לסובלים מדלקות על פני כדור הארץ היא משמעותית ביותר.

טיפול קונבציונלי

ברפואה הקונבנציונלית נוקטים היום גם בחינוך לאורח חיים בריא וכן נעשה שימוש בתרופות שונות.

חינוך לאורח חיים בריא:

אימוץ הרגלים בריאים יכול למלא תפקיד משמעותי בהתמודדות עם דלקת מפרקים ניוונית ובשיפור בריאות המפרקים הכללית. פעילות גופנית סדירה, כולל פעילויות בעומס נמוך כמו הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים, עוזרת לשמור על גמישות וכוח המפרקים. תזונה מאוזנת עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים מספקת רכיבים תזונתיים חיוניים לבריאות המפרקים. הפסקת עישון והפחתת מתחים יכולים גם לתרום לבריאות טובה יותר ולתרום להפחתת תסמיני הדלקת.

שמירה על משקל תקין: עודף משקל עלול להחמיר את תסמיני דלקת המפרקים הניוונית, במיוחד במפרקים נושאי משקל כמו הברכיים והירכיים. ירידה במשקל באמצעות שילוב של שינויים תזונתיים ופעילות גופנית סדירה יכולה לסייע בהפחתת הלחץ על המפרקים, להקל על כאבים ולשפר את הניידות.

שימוש בתרופות:

התרופות הנפוצות בהן משתמשים כוללות משככי כאבים ללא מרשם, ותרופות אנטי דלקתיות מרשם, כמו איבופרופן או נפרוקסן, יכולים לסייע בהפחתת כאב ונפיחות הקשורים לאוסטאוארתריטיס. בנוסף, ניתן למרוח טיפולים מקומיים, כגון קרמים או מדבקות, המכילים מרכיבים אנטי דלקתיים ישירות על העור מעל המפרקים הפגועים להקלה מקומית.

פיזיותרפיה: פיזיותרפיסט יכול ליצור תוכנית אימונים מותאמת אישית כדי לחזק את השרירים המקיפים את המפרקים הפגועים, לשפר את הגמישות ולשפר את תפקוד המפרקים הכולל. פיזיותרפיה עשויה לכלול גם שיטות כגון חום, קור, אולטרסאונד או גירוי חשמלי כדי להקל על כאב ודלקת.

מכשירים מסייעים:סדים, מקלות הליכה, מחוכים או תוספות לנעליים אורטופדיות יכולים לספק תמיכה ויציבות למפרקים הפגועים, להפחית את העומס ולשפר את הניידות. מכשירים אלו יכולים לסייע בפיזור שווה יותר של המשקל, להקל על הכאב ולמנוע נזק נוסף למפרקים.

ניתוח: במקרים בהם טיפולים שמרניים אינם מספקים הקלה או כאשר הנזק למפרק חמור, ייתכן שיהיה צורך בהתערבויות כירורגיות. ניתוח ארתרוסקופי עשוי להתבצע כדי להסיר רקמה פגומה או להחליק משטחים מחוספסים בתוך המפרק. במקרים חמורים יותר, ניתן להמליץ על ניתוח החלפת מפרקים, כגון החלפת ברך או ירך, על מנת לשקם את התפקוד ולהקל על הכאב.

 איך ניתן לאבחן אוסטאוארטריטיס

1. היסטוריה רפואית: הרופא  ישאל על כאבי מפרקים, נוקשות וכל פציעות או ניתוחים קודמים שעברת. התשאול הרפואי יעזור לרופא להבין את הסימפטומים שלך ואת גורמי הסיכון הפוטנציאליים לאוסטאוארתריטיס.
2. בדיקה גופנית: במהלך בדיקה גופנית, הרופא יעריך את המפרקים שלך. יבדוק רמת רגישות, נפיחות וטווחי תנועה. הוא עשוי גם לבצע בדיקות ספציפיות כדי להעריך את יציבות ותפקוד המפרק.
3. בדיקות הדמיה: על מנת לבדוק האם נעשה נזק למפרקים, כגון היצרות של חלל המפרק, או שינויים בצפיפות העצם.יבוצעו בדיקות הדמיה שונות כמו: צילום רנטגן או סריקות MRI . בדיקות אלו יספקו תמונות מפורטות יותר של רקמות רכות, כגון סחוס ורצועות, ויוכלו לסייע בהערכת היקף הנזק למפרקים.
4. בדיקות דם: אמנם אין בדיקת דם ספציפית לאוסטאוארתריטיס, אבל בדיקות דם מסוימות עשויות להיעשות כדי לשלול מצבים אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים, כגון דלקת מפרקים שגרונית או גאוט.
5. ניתוח נוזלי מפרקים: במקרים מסוימים, הרופא עשוי לבצע הליך הנקרא “ניקור מפרק” (arthrocentesis) כדי לאסוף דגימת נוזל מהמפרק הפגוע. הליך זה נועד לאיתור סימנים של דלקת, זיהום או גבישים, אשר עשויים לסייע לאשר את האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית.

בסופו של דבר, האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית מבוססת על שילוב של ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ממצאי בדיקה גופנית, תוצאות בדיקות הדמיה, ובמידת הצורך בדיקות דם או ניתוח נוזלי מפרקים.

על ידי שימוש בכלי אבחון אלה, הרופא שלך יכול לאבחן במדויק דלקת מפרקים ניוונית ולפתח תוכנית טיפול מתאימה כדי לנהל את הסימפטומים שלך ולשפר את איכות החיים שלך.

לסיכום

ככל שאנו מתבגרים הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית עולה. מכאן ההמלצה העיקרית עבור כל אדם הוא להקפיד על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת וביצוע פעילות גופנית. פעולת המניעה הינה קריטית במקרה של דלקת מפרקים ניוונית כיוון שהטיפול והתמודדות עם המחלה עלולים להיות מאתגרים. מה גם, שאין תרופה ספציפית בשל היותה של המחלה כרונית. מומלץ תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל ולקבל המלצות אישיות למניעה של דלקת מפרקים ניוונית ותחזוק שוטף של הגוף.